דילוג לתוכן העיקרי
דף יומי תשפ"א -
שיעור 52

יומא | דף ה | הצורך בכוהן הגדול בעבודת יום הכיפורים

אחד המאפיינים הייחודיים לעבודת יום הכיפורים הוא החובה שתיעשה דווקא בכוהן גדול ולא בכוהן אחר. בעיון זה ננסה לעמוד על אופייה של חובה זו מתוך דיון בשאלת המקור שלה. מהו המקור לכך שעבודות יום הכיפורים נעשות דווקא בכוהן גדול? מן הגמרא נראה שהתשובה לשאלה זו ברורה. בסוגיית שחיטת פרו של אהרן (מב ע"א) נאמר "פרו נמי – הא כתיב אהרן וחוקה", כלומר בפרשת יום הכיפורים נאמר "אהרן" ביחס לכל הפעולות המתוארות בה, וממילא היא צריכה להיעשות על ידו. הגמרא בסוגייתנו (ה ע"א) מתייחסת לאפשרות ללמוד ממקור אחר ודוחה אותה:

"דתניא: 'וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו', מה תלמוד לומר?"

רש"י על אתר (ד"ה מה) מסביר שהגמרא מחפשת משמעות לפסוק זה משום שאין בו צורך לעניין עצם הדין של עבודה בכוהן גדול ביום הכיפורים:

"אם ללמד שתהיה עבודה בכהן גדול – והלא כל הפרשה באהרן נאמרה: 'בזאת יבא אהרן', 'ונתן אהרן', 'והקריב אהרן', 'ובא אהרן'".

מאידך, רש"י עצמו כתב בכמה מקומות דווקא את המקור שהגמרא דחתה. כך למשל בתחילת המסכת (ב ע"א ד"ה שבעת):

"שכל עבודת יום הכפורים אינה כשירה אלא בו, כדיליף בהוריות בפרק בתרא, דכתיב גבי יום הכפורים 'וכפר הכהן אשר ימשח אותו'".

מהו היחס שבין דברי רש"י במקומות השונים? מדוע יש צורך בשני מקורות שונים לצורך בכוהן גדול? כדי להשיב על כך יש להקדים ולדון במהותו של צורך זה.

ידוע בשם הגר"ח מבריסק שיש שני דינים בקדושת כוהן גדול – קדושת הגוף וקדושת המינוי, כלומר יש בכוהן הגדול פן של קדושה ב'חפצא', הקשור למשיחתו בשמן המשחה, ויש בו פן של חשיבות מצד מעמדו ככוהן הבכיר ו"הגדול מאחיו". לאור ניתוח זה יש לשאול: מהו יסוד הדרישה שעבודת יום הכיפורים תיעשה בכוהן גדול? האם היא קשורה לקדושת הגוף הייחודית שלו, או למעמדו כבכיר הכוהנים?

לאור דברינו לעיל נראה ששני המקורות המובאים ברש"י יכולים לבטא שני מרכיבים של הצורך בכוהן גדול: דין "הכהן אשר ימשח אותו" מתאר בפירוש את קדושת הגוף של הכוהן, ולעומת זאת "אהרן" מתייחס דווקא לכוהן הבכיר ביותר (שהרי גם בניו של אהרן נמשחו בשמן המשחה, וההבדל בין אהרן לבניו היה רק מצד המעמד ו'קדושת המינוי' שלו).

מהן משמעות הדבר? מדברי הנצי"ב (מרומי שדה ב ע"א) עולה שהדין של "וכפר הכהן" נאמר בנוגע לכל העבודות הנעשות במהלך יום הכיפורים, ואילו הדין של "אהרן" נאמר רק לגבי סדר העבודה המיוחד שבפרשת אחרי מות. ממילא יש מקום להבין שבעבודת היום הייחודית יהיה צורך דווקא בכוהן הבכיר ביותר, ואילו שאר העבודות הנעשות ביום הכיפורים (כגון קורבן התמיד) יכולות להיעשות גם בכוהן שיש לו רק קדושת הגוף של כוהן גדול (כגון משוח שעבר, ואולי אף משוח מלחמה).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)