הקדמת מוסף לשחרית

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים דף נח – הקדמת מוסף לשחרית

הגמרא בסוגייתנו עוסקת במקורו של הדין המחייב לא להקריב שום קרבן לאחר התמיד של בין הערביים, ולא להקריב שום קרבן לפני התמיד של השחר (מלבד הקטורת שהייתה מוקרבת על המזבח הפנימי):

תנו רבנן: מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר - תלמוד לומר וערך עליה העלה. מאי תלמודא? - אמר רבא: העלה - עולה ראשונה. ומנין שאין דבר קרב אחר תמיד של בין הערבים - תלמוד לומר והקטיר עליה חלבי השלמים. מאי תלמודא? - אמר אביי: עליה שלמים, ולא על חבירתה שלמים. - מתקיף לה רבא: אימא שלמים הוא דלא נקריב, הא עולות נקריב! - אלא אמר רבא: השלמים - עליה השלם כל הקרבנות כולן.

מגמ' זו עולה שאין להקטיר, לשחוט או לעשות את כל אחת מהעבודות של כל קרבן אחר קודם התמיד. יחד עם זאת, במסכת מנחות (דף מט עמוד ב) אנו למדים שהאמור הוא רק למצוה ולא לעיכוב. היינו, אם הקריב קרבן אחר קודם התמיד, הקרבן כשר.

מדיון זה, על הקדמת מוסף לתמיד, כתב רבי שלמה דוראן (שו"ת הרשב"ש סימן סג) שמי שהתפלל מוסף ואח"כ נזכר שלא התפלל שחרית אינו צריך לחזור ולהתפלל. כלומר, משום ש'תפילות במקום תמידין תקנום', ומי שמתפלל מוסף – מקריב מוסף, קודם לקרבן תמיד של שחר יצא, כך גם בנוגע לתפילה. באופן דומה כתב רבי שלמה בן אדרת, רבי יום טוב אשבילי (ריטב"א על מסכת מגילה דף כ עמוד ב) ופסק הרמ"א להלכה (שו"ע או"ח רפו א).

יחד עם זאת, רבי יחיאל מיכל עפשטיין מביא את דברי בעלי התוספות (ד"ה העולה עולה) שכותבים כי מדרבנן אם אדם הקריב קרבן אחר קודם תמיד של שחר, מדרבנן הקרבן פסול, ומכריע להלכה שאם הקדים אדם מוסף לשחרית, יהיה עליו להתפלל מוסף בשנית.

אולם, יתכן לדחות את שכתב בעקבות דבריהם של רבי יום טוב אשבילי ורבי שלמה בן אדרת במסכת מגילה, שהסתפקו האם במקרה שהקריב אדם קורבן אחר קודם התמיד, אם הקרבן כשר בדיעבד או לא, ובכל זאת הסכימו שמי שהתפלל תפילת מוסף קודם שחרית יצא ידי חובה. בנוסף, ניתן לומר שאף אם נקבל את הפירוש של בעלי התוספות, שחכמים החמירו בקרבנות, מכל מקום מכיון שמדאורייתא הקרבן כשר, לא החמירו חכמים בתפילה.

הרב ירון בן צבי