הקדשת גדעון למושיע

  • הרב נריה קליין
בית המדרש הוירטואלי

 

עיונים בספר שופטים

הקדשת גדעון למושיע

תיאור המפגש בין מלאך ה' לגדעון פותח בתיאור ישיבתו של המלאך "תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי"; כינויו של יואש "אבי העזרי" רומז לכך שבנו, גדעון, הוא 'העזרי' – זה שיעזור לישראל ויושיעם. אֵלה מתוארת במקרא כעץ שתחתיו מקריבים לעבודה זרה (יחזקאל ו', יג; הושע ד' יג). האם גם האלה בעפרה שימשה למטרה זו? האלה מיוחסת ליואש, וניתן להשוותה לדברים נוספים השייכים ליואש, המופיעים ביחידה הבאה, העוסקת בהריסת מזבח הבעל:

וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ ה' קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים וְהָרַסְתָּ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר לְאָבִיךָ... (ו', כה)

פר השור – שיועד אל נכון לעבודה זרה – הוא 'אשר לאביך'; מזבח הבעל – שנועד לעבודה זרה, ללא ספק – הוא 'אשר לאביך'; והאלה גם היא 'אשר ליואש'. הדבר מעמיד את האלה בהקשר פולחני, בדומה לחפצים הנוספים השייכים ליואש. י' רוזנסון (שפוט השופטים – עיונים פרשניים בספר שופטים, אלון שבות תשס"ג, עמ' 106) טוען שבישיבתו תחת האלה, המלאך מסמן לגדעון את הבעיה העומדת ברקע הסיפור: בני ישראל נמצאים 'בצילה' של עבודת הבעל. כדי לזכות לישועת ה', יש להסיר אותה. לפי דברינו בפעם שעברה, הרי שזהו גם המסר שנמסר בפי האיש הנביא, בפסוקים הקודמים.

לקריאת המלאך "ה' עִמְּךָ, גִּבּוֹר הֶחָיִל" (ו', יב), מגיב גדעון בנחרצות:

בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת?! וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ ה' וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ ה' וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן! (ו', יג)

לכאורה, תמיהתו של גדעון מקוממת ממש: 'ולמה מצאתנו כל זאת'?! הרי התשובה לכך כבר ניתנה בדברי האיש הנביא: ה' נתן את ישראל ביד מדין מפני שהם נטשוהו ועבדו את אלהי האמורי! אזכור העלייה ממצרים מופיע גם בדברי הנביא וגם בדברי גדעון, והדבר מעמיד את שתי האמירות זו לעומת זו ומעמת ביניהן, כך שנראה שדבריו של גדעון מהווים מעין תגובה לדברי הנביא: בעוד שה' טוען – בפי הנביא – כי הוא העלה את ישראל ממצרים והם עזבו אותו, בא גדעון וטוען את ההיפך: ה' אמנם העלה אותנו ממצרים, אך הוא נטש אותנו!

התפיסה העומדת מאחורי דברי גדעון היא שעל ה' להושיע את ישראל למרות חטאיהם. גדעון למעשה מתנגד לדברי הנביא, שהישועה מותנית בחזרתם של ישראל בתשובה, ולפיכך דבריו מנוסחים כהיפוכם של דברי המלאך. הדבר המפתיע הוא תגובת ה' לדבריו:

וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ (ו', יד)

על אף דברי הנביא, אשר מהם נובע כי ה' לא יושיע את ישראל, ה' כביכול משנה את דעתו ושולח את גדעון להושעת ישראל. האומנם ה' שינה את דעתו? האם חזרתם של ישראל בתשובה לא מהווה עוד תנאי מקדים לישועתם? על כך בפעם הבאה.

נריה קליין