התורה והשראת השכינה
ר' חיים מוולוז'ין בוחר לסיים את ספרו נפש החיים בשער ד פרק לד בשאלת השראת השכינה בישראל לאחר חורבן המקדש. מאז שנחרב המקדש וגלו הבנים מעל שולחן אביהם הרי שהשכינה נודדת ממקום למקום ואינה יושבת במקום אחד. הדרך שבה עם ישראל יכולים להשרות שכינה בקירבם הוא על ידי לימוד התורה ויש לה בזה קצת מנוחה. כך מופיע בגמרא בברכות (ח ע"א):
"אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד."
בזמן המקדש השכינה היתה שרויה בגלוי והפעתה באה לידי ביטוי בכל שדרות החיים הטבעיים הכלכליים ונרוחניים. אולם מיום שנחרב המקדש צימצם הקב"ה את הופעת השכינה מן החיים הטבעיים להופעתה רק דרך התורה הקדושה. כאשר אדם עוסק בתורה הרי שהוא נפגש עם ההארה של הקב"ה ואף גורם להקב"ה לשכון בקירבו כדברי המשנה באבות (ג, ב).
נמצא, אם כך, שמאז חורבן המקדש ישנו משנה תוקף לאחריות של לומדי התורה להתמיד בלימודה ובפלפולה יותר אמשר בעבר. כיון שזו הדרך היחידה בה ניתן להשפיע שפע של קדושה וחייים לעולם הרי שמי שמתרפה מכך כיבכול דוחק את רגלי השכינה מן העולם. כך כותב הזוהר וישלח (קעד ע"ב).
מאידך, אם הוא מתאמץ בלימדו התורה הרי שבזה הוא עושה כיבכול לקב"ה דירה בתחתונים ומגדיל את מלכותו ושליטתו של ה' בעולם. נמצא, שאין לימוד התורה נותר כמצווה שהיא אחת מתרי"ג אלא היא יסוד פשוט בהמלכת שמו של ה' בעולם. לא ניתן לעשות זאת בשום דרך אחרת. מי שאוהב את הקב"ה ורוצה במלכותו הבלעדית מוכרח לעסוק בתורה שכן אחרת נוצר חילול השם שכן הוא אינו יכול להופיע בעולם.
מלכות הקב"ה בעולם תלויה ועומדת על לומדי התורה וככל שהם ירבו כן היא תתפשט ותגדל וידע כל פעול כי הקב"ה הוא זה שיצר אותו. בעל התנאי אף הפליג ואמר שהקב"ה התאווה שיהיה לו דירה בתחתונים וזוהי מטרת הבריאה מצידו. הן אמנם אין הקב"ה זקוק לנבראים כדי למלוך בעולם אך גילוי והופעה של אותה המלכות כן תלוי ברצונם של הנבראים להכיר בכך ולהמליכו בעולם. בנקודה זו מתחברים בעל נפש החיים ובעל התניא שכולם חפצים לעשות נחת רוח לקב"ה ולסייע כביכול בידו לשרות בעולמנו התחתון.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)