התחדשות בלימוד תורה

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

עירובין דף נד- התחדשות בלימוד תורה

הגמרא (נד עמוד א –נד עמוד ב) מתארת את חוויית ההתחדשות המתמדת שבלימוד התורה, תוך שימוש בשלושה משלים שונים:

"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב 'נצר תאנה יאכל פריה', למה נמשלו דברי תורה כתאנה - מה תאנה זו כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים אף דברי תורה: כל זמן שאדם הוגה בהן - מוצא בהן טעם.
אמר רבי שמואל בר נחמני: מאי דכתיב 'אילת אהבים ויעלת חן וגו'' למה נמשלו דברי תורה לאילת? לומר לך: מה אילה רחמה צר, וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה - אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה...
'דדיה ירוך בכל עת', למה נמשלו דברי תורה כדד? מה דד זה, כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב - אף דברי תורה, כל זמן שאדם הוגה בהן - מוצא בהן טעם".

לשלושה דברים ממשילה הגמרא את התורה: תאנה, אילת ודד. המכנה המשותף לשלושת המשלים הוא בכך שהעיסוק בהם לעולם אינו מתיישן ואינו מאבד מטעמו הראשוני, ועם זאת מדובר בשלוש נקודות מבט שונות, שלוש דרכים שונות להגיע להתחדשות בלימוד התורה.

פירות התאנה אינה מתבשלים בבת אחת, אלא בשלבים שונים. משום כך, כל זמן שאדם ממשמש בה הוא מוצא תאנים חדשות שלא היו בה אתמול. חוויית ההתחדשות המתוארת כאן נובעת מהתחדשות ממשית של דברי התורה: תמיד יכול אדם לחזור על סוגיה ולמצוא מקורות חדשים שלא ראה בעבר, סברות חדשות שלא שמע עליהן קודם, ובכך לחוות חוויה של התחדשות.

האיילה, לעומת זאת, לא השתנתה כלל בין בעילה לבעילה, ודווקא זה סוד קסמה. אין זה משנה כמה פעמים היא כבר נבעלה, הרחם שלה יישאר צר וסגור וכדי לבעול אותה פעם נוספת יהיה צורך באותו מאמץ מענג שנדרש בפעם הראשונה. כך גם בלימוד התורה יישאר תמיד משהו חמקמק ובלתי מושג, אשר החתירה אליו יוצרת חוויה ראשונית גם בפעם המאה שבה לומדים את הסוגיה.

משל הדד מלמד על נקודת מבט שונה לחלוטין. בניגוד לתאנה ולאיילה, שכוחות ההתחדשות שלהן קיימים בתוכן באופן עצמאי, התחדשותו של החלב בדד נובעת מפעולת היניקה של התינוק. כך גם התחדשותה של התורה נובעת מתוך אינטראקציה עמוקה בינה ובין הלומד. בכל שלב בחייו נפגש האדם עם התורה כשהוא אדם אחר, ועצם המפגש הזה חושף ואף יוצר בתורה רבדים חדשים שלא היו בה בעבר.

הרב אברהם סתיו