זבחים | דף מב | פיגול בחצי מתיר

הגמרא (מא:-מב:) דנה באריכות במחלוקת רבי מאיר ורבנן, תוך ניסיון לברר האם נחלקו בדין פיגול בחצי מתיר. כלומר – האם מחשבת פיגול בפעולה שמהווה רק חלק מהמתיר, כגון חלק מהזאות דם הקרבן או חלק מההקטרות הנדרשות במנחה, מפגלת את הקרבן.

מהו יסוד המחלוקת בשאלה זו? לכאורה הסברה נותנת שאפשר יהיה לפגל בחצי מתיר, משום שאין זה שונה באופן מהותי מדין פיגול רגיל. שהרי מחשבת הפיגול הרגילה נעשית גם היא רק באחת העבודות (שחיטה, קבלה, הולכה או זריקה), ולמרות זאת היא יוצרת דין פיגול גמור על הקרבן כולו.

את העמדה הסבורה שאי אפשר לפגל בחצי מתיר (דעת ר"מ) ניתן להסביר בשתי דרכים:

א. עבודה של חצי מתיר איננה חשובה מספיק כדי להחיל דין פיגול. דווקא לעבודה אחת שלמה מתוך ארבע עבודות הקרבן יש משמעות וחשיבות כזו שעל ידי מחשבה בה ניתן לפגל את הקרבן כולו.

ב. עבודת חצי מתיר אינה יכולה להתייחס אל הקרבן כולו. ארבע עבודות הכפרה, אף שכל אחת מהן מהווה רק שלב אחד בכפרה, מתייחסות כל אחת אל הקרבן כולו. אך עבודת חצי מתיר מתייחסת רק לחצי ממהות הקרבן וממילא לא יכול לחול דרכה דין פיגול שמתייחס במהותו לקרבן כולו.

בעל המגד יעקב (זבחים סי' צו) הראה שניתן למצוא ביטוי לשתי הבנות אלו במחלוקת רש"י ותוספות בסוגייתנו. בשלב מסוים מנסה הגמרא (מב ע"א) להשוות בין דעת רבנן (שאין פיגול בחצי מתיר) ובין דעת רבי אליעזר בדין שחוטי חוץ:

"אמר רבא: מאן חכמים? רבי אליעזר היא
דתנן: הקומץ, והלבונה, והקטורת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים, שהקריב מאחת מהן כזית בחוץ - חייב, ור' אליעזר פוטר עד שיקריב את כולן."

כלומר: ניתן להשוות בין דעת חכמים – שסבורים שאין פיגול בחצי מתיר, ובין דעת רבי אליעזר – שפוטר את המקטיר חצי מתיר בחוץ. למסקנה דחתה הגמרא את ההשוואה, משום שדעת רבי אליעזר היא דווקא בהקטרה ולא בזריקת הדם:

"והאמר רבא: ומודה רבי אליעזר בדמים, דתנן: רבי אליעזר ור' שמעון אומרים – ממקום שפסק משם הוא מתחיל".

רש"י ותוספות נחלקו בהבנת מהלך הגמרא. מדברי רש"י (ד"ה דתנן) עולה שמדובר בהשוואה גמורה בין הדינים, על בסיס העובדה שהן בדין חוץ והן בדין פיגול קיימת דרישה ל"עבודה שלמה". מדבריו נראה כאפשרות הראשונה שהובאה לעיל, שהפגם בחצי מתיר הוא בכך שאין הוא עבודה שלימה וחשובה. אך התוס' (ד"ה כגון וד"ה מאן) כותבים שלא מדובר בהשוואה גמורה, וגם מי שמחייב בדין שחוטי חוץ על חצי מתיר יכול לומר שאין מפגלים בחצי מתיר. מדבריהם עולה שהחיסרון בפיגול בחצי מתיר איננו משום חשיבות העבודה אלא משום שדין פיגול צריך להתקיים דווקא במתיר שלם המתייחס לכל הקרבן, כאפשרות השנייה שהובאה לעיל.

[יתכן שמחלוקת זו היא שעומדת גם בבסיס מחלוקת רש"י (לז ע"ב ד"ה לפיכך) ותוספות (מא ע"ב ד"ה ממאי) בשאלה האם מי שסבור שאין פיגול בחצי מתיר מודה שהקרבן פסול, ואין כאן מקום להאריך בזה.]