זוגות

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים קי – זוגות

ה

משנה (צט ע"ב ) קובעת שבליל הסדר שותים ארבע כוסות. על דברים אלה שואלת הגמרא בסוגייתנו האם אין בכך חשש סכנה:

היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה? והתניא: לא יאכל אדם תרי, ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי, ולא יעשה צרכיו תרי. אמר רב נחמן: אמר קרא (שמות יב) ליל שמרים - ליל המשומר ובא מן המזיקין. רבא אמר: כוס של ברכה מצטרף לטובה, ואינו מצטרף לרעה. רבינא אמר: ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות, כל חד וחד מצוה באפי נפשה הוא.

שני התירוצים האחרונים מנסים לפתור באופן מקומי את דין ארבע כוסות, האחד מבהיר שכוס של ברכה אינה מצטרפת לרעה, והשני קובע שארבע הכוסות בליל הסדר מהוות קיומים נפרדים שאינם מצטרפים לרצף אחד. עם זאת, נראה שאין בתשובות אלו מזור לשאלה העקרונית ביחס לשימוש הבולט במספר ארבע בליל הסדר: ארבעה בנים, ארבע לשונות גאולה, ארבע קושיות, ארבעה כזיתים של מצה ועוד.

בכדי לדון בשאלת השימוש במספרים זוגיים בליל הסדר, יש להקדים ולהבין את בעיית השימוש בזוגות באופן כללי. המספרים הזוגיים מבטאים את הניגוד בין צדדים שונים במציאות. ביום השני וביום הרביעי לבריאה לא נבראו דברים חדשים, אלא רק גורמים המבדילים בין חלקי המציאות. (הרקיע המבדיל בין הארץ לשמים והמאורות שתפקידם "להבדיל בין היום ובין הלילה"), נראה שמשום כך לא נאמר ביום השני "כי טוב", ואף חז"ל שייכו ליום זה את בריאת הגיהנם (לעיל נד ע"א). מעניין לציין, שבעוד שבתנ"ך אפשר למצוא רעיונות אלו רק ברמז, בקרב האסכולה הפיתגוראית הוא הלך והתפתח, בעיקר סביב המספרים 2 ו-4 שייצגו סוגים שונים של ניגודיות.

ממילא, ההימנעות מן הזוגות היא למעשה מלחמה בתפיסה הגנוסטית, הרואה את העולם כמונהג על ידי ניגודים של טוב ורע. וכך מבואר בשל"ה (פסחים, מצה עשירה, דרוש ששי, אות תקיב) בשם ספר מלכיאל:

דע, כי הפילוסופים אמרו, כי הפועל הפשוט שהוא השם יתברך, לא יפעול שתי פעולות שאינן דומות זו לזו מכל וכל. כי אחרי שהוא פשוט אחד, לא יעשה כי אם פעולה אחת, ואותה פעולה תפעול אחרת, ואותה אחרת עוד אחרת, עד שתאמר, כי הפועל הפשוט שהוא הבורא יתברך, יפעול כמה פעולות שונות זו מזו בפועל אחד. והוא בהכרח שלא תדמה פעולות דומות זו לזו לחברתה, אחרי שכל אחת נשפעת מחברתה, עד כאן דברי הפילוסופים. ולכן הם סוברים, כי בהמצא שתי פעולות דומות זו לזו מכל וכל, יוודע כי יש להם שתי התחלות, דהיינו שני פועלים חס וחלילה...
וזהו שאמרו שם בפרק ערבי פסחים (קי ב) בענין מניעת אכילת זוגות, ביצים, קישואים, אגוזים כו'. כי ביצים בכלל כל מיני ביצים, וקישואים כולל כל פירות הארץ, ואגוזים כולל כל פירות האילן. וזהו סוד מניעת אכילת אדם הראשון מפרי עץ הדעת טוב ורע.

אמנם, בליל הסדר אנו מבקשים דווקא להתמודד ולהציף את השניות ואת הניגודים שבעולם. באופן מכוון אנחנו מתחילים בגנות לפני שמסיימים בשבח, ומעצימים את כוחה של השאלה לפני מתן התשובה. ארבע הכוסות של ליל הסדר תוקנו (עפ"י הירושלמי) כנגד ארבע המלכויות, שמבטאות את הניגודיות שבעולם, שאותה מבקש ליל הסדר לגאול. נראה שזוהי גם כוונה השל"ה בהמשך דבריו (שם אות תקיז):

וזה סוד ארבע כוסות שתקנו רבותינו ז"ל, נגד ארבע לשונות של גאולה, כי הזוגות של כוסות הם תיקון לחטאו של אדם הראשון, שסחט אשכול ענבים, והיה גורם לטעות זוגות, דהיינו השניות. אבל אלו, הם להפך, הם סוד ארבע אותיות השם ידו"ד, שהוא תיקון לפגם אדם הראשון.

בליל הסדר, נעשה ניסיון לגאול את היין של עץ הדעת טוב ורע, על הניגודיות המובנית שבו, ולהגיע מתוכו אל הכוס החמישית של הגאולה השלימה.

הרב אברהם סתיו