זכר צדיק לברכה

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

יומא דף ל"ח, זכר צדיק לברכה

המשנה בדף ל"ח ע"א מותחת ביקורת על משפחות שלקחו חלק בעבודת המקדש, אך לא הסכימו לחלוק את הידע המקצועי שלהן עם אחרים. משפחות אלה, הנזכרות לגנאי, מועמדות אל מול אישים שתרמו מהונם ומאונם לפיתוח המקדש ולשכלולו. על הנגדה זו מצטטת המשנה את הפסוק ממשלי (י', ז'):

"זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב".

את הצדיקים מזכירים לטובה, ואילו את הרשעים מזכירים לגנאי. המלבי"ם בפירושו למשלי שם מסביר את פשט הפסוק:

"יש הבדל בין שם ובין זכר, השם הוא השם העצמי, והזכר מורה מה שמזכירים אותו ע"י מעשיו אשר עשה, הצדיק גם זכרו עומד לברכה כי יזכירו מעשיו בכל דור ויברכוהו".

אם כן, "זכר צדיק" איננו רק הזכרת שמו, אלא הזכר שהותיר אחריו בעולם, דהיינו מעשיו הטובים שעומדים לעד. אמנם, משמעות הדרשה שבסוגייתנו היא, שכל אימת שמזכירים את שמו של אחד הצדיקים, יש לברכו ולהתייחס גם למעשיו הטובים, כדרך שנהג הקב"ה בכבודו ובעצמו, שכאשר הזכיר את שמו של אברהם אבינו, הזכיר גם את מעשיו הטובים.

על פי פירושים אלה, זכר צדיק לברכה היינו שכאשר מזכירים את שמו של הצדיק או את מעשיו, ראוי לברכו ולשבחו. אך ניתן להציע גם פירוש אחר, ולפיו זכר צדיק - לברכה, ועל כן כל אימת שמזכירים את הצדיק - יש בכך ברכה. הצדיק מהווה מודל לחיקוי, והזכרתו נושאת עימה ברכה שכן היא מעוררת השראה ורצון לדבוק במעשיו הטובים. ה'שפת אמת' על פרשת השבוע (שמות, תרנ"ו) עמד על פירוש זה, והסביר:

"ואלה שמות בני ישראל ... וכשהאדם מתקן מעשיו כראוי אז נגמר השם, והנה השבטים הם תיקנו לעצמם ולדורות. ולכן נמנו במיתתן להודיע כי השאירו ברכה ... מכל מקום הארת השבטים לעולם קיימת ... ועליהם נאמר "זכר צדיק לברכה" היפוך מ"שם רשעים ירקב" ... והצדיקים נשאר מהם ברכה לדורות".

על פי ה'שפת אמת', השם מבטא שלימות מסוימת. אדם שממלא את ייעודו בעולם זוכה ונקרא בשמו. כאשר מזכירים את שמו של הצדיק, מתקשרים אל אותה שלימות שזכה להשיג, ומתוך כך ברכתו הולכת ונמשכת לדורות.

הצורך להמשיך את מעשי הצדיקים לדורות מפורש בהמשך סוגייתינו:

"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר "וזרח השמש ובא השמש" ... רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור".

צדיק אמיתי הוא זה שנושא באחריות לדור שיבוא אחריו. מתוך שפעל הצדיק לכך שהעולם יהיה טוב יותר, מוסרי יותר וערכי יותר, יזכה גם ילד רך שנולד עם פטירתו של הצדיק לצמוח ולהתעלות. לא תמיד צדיק הדור מוכר, אך העובדה שישנם צדיקים בדור מוכיחה ש"אפשר גם אחרת", שיש אפשרות לאהבת ה' ולאהבת הבריות. עצם העובדה שישנו צדיק כזה מעניקה "קריאת כיוון" לכל בני דורו, וממילא מובילה לכך ש"זכר צדיק לברכה".

הרב אביהוד שורץ