דילוג לתוכן העיקרי

חולין | דף מח | 'חותכה מכאן ומתה'

בגמרא מוסבר שרב נחמן מטריף כשניקב סימפון אחד משני סימפונות הצמודים זה לזה. על כך מוקשה בגמרא ממימרא של רב נחמן עצמו, שאומר שבמקרה של שני סימפונות צמודים אשר אחד מהם ניקב – הסימפון השני סותם את הנקב שבסימפון הראשון ולכן הבהמה תהיה כשירה. אם כן, דברי הגמרא לפני כן מוקשים, שהרי יוצא מכאן שלא יתכן שרב נחמן מטריף את הבהמה במקרה הזה.
הגמרא דוחה את דברי רב נחמן, משום שאין מקישים בסברא ממקרה אחד של טריפה למקרה שני:
"אמר רב אשי: טריפות קא מדמי להדדי? אין אומרים בטרפות 'זו דומה לזו', שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיה".
כלומר – אם נחתוך רגל של בהמה במקום נמוך, הבהמה תמות, ואם נחתוך את רגל הבהמה במקום גבוה יותר – היא תחיה. יוצא שאף על פי שמסברא היינו חושבים שאם נחתוך במקום גבוה היא תמות ובמקום נמוך היא תחיה, למעשה המציאות שונה. לכן אי אפשר להקיש את דיני טריפות.
באופן דומה, גם במעיים, אם קטע מסויים בהם מועיל לסתום נקב סמוך, אין זה אומר שהדין יהיה כך גם בסימפונות ולכן הקושיה נדחית.
רש"י (ד"ה שהרי חותכה מכאן וחיה) מפרש שמדובר במצב בו לא חתכו או שברו את העצם. נראה שרש"י הולך לשיטתו לקמן (עו, א) שפסק שם להחמיר, למדנו במשנה (פרק ד משנה ו):
"בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה".
דהיינו, במקרה שגם העצם נחתכה, הכוונה לארכובה התחתונה – צומת הגידין, ולפי זה העליונה שנחתכה, היא טריפה. לכן נאלץ רש"י לבאר שמה שהכשירו אף למעלה מצומת הגידין מדובר כשלא נחתכה העצם – משום שאי אפשר לבאר בגמרא שהחותך למטה מצומת הגידין כשר ובצומת הגידין פסול. ואי אפשר להביא זאת כדוגמא לכאן בכדי להסביר שאי אפשר להקיש טריפות אחת לשניה, לכן, ביאורו, שהיא טריפה נגד הסברא, שאם נחתך למעלה מהצומת כשרה ובצומת פסולה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)