חולין דף נד – חובת קימה מפני עושי מצווה

  • הרב ירון בן צבי
רבי יוסי בר אבין הסביר שהסיבה שעומדים בפני מביאי הביכורים היא משום שחביבה מצווה בשעתה. אולם הגמרא דוחה את דבריו:
"אמר רבי יוסי בר אבין: בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה! שהרי מפניהם עומדין, מפני תלמידי חכמים אין עומדין. ממאי? דילמא כדי שלא תהא נמצא מכשילן לעתיד לבא".
אף על פי שדחו את דבריו, מכל מקום כתב הט"ז (ט"ז יורה דעה סימן שסא ס"ק ב):
"צריך לעמוד מפניו – פי' מפני העוסקים עמו שהם גומלי חסדים כן הוא בטור בשם ירושלמי דקאמר אלין דקיימי מקמי מיתא לא קיימי מקמי מיתא אלא מקמי אלין דגמלין לו חסד וקשה לי ממ"ש בפרק אלו מגלחין דכשנשא רבי חגי ארונו של רב הונא למערתא דר' חייא ובניו א"ל יהודא לחזקיה קום מדוכתיך דלאו אורח ארעא דקאים רב הונא בהדי דקאים כו' ש"מ דקם מקמי מיתא וצריך לומר דהכא אמר מסתם אדם שאין ת"ח, ומ"מ נ"ל ללמוד דבכל דבר מצוה שאדם הולך ומתעסק בה יש לעמוד לפניו וכן משמע בפ"ק דקידושין (דף ל"ג) א"ר יוסי בר אבין בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם עומדים בעלי אומניות ומפני תלמיד חכם אין עומדים משמע כל מצוה".
מדברי רבי יוסי בר אבין למד הט"ז שיש לקום מפני כל אדם שעושה מצווה. בכך הוא הסביר גם את ההלכה המוזכרת בתלמוד הירושלמי ובפוסקים, שמי שרואה את המת ממקום שאין צריך ללוותו – צריך לעמוד. הסיבה לכך שעליו לעמוד היא משום שצריך לעמוד בפני העוסקים במצווה.
נראה מכך שהט"ז מבין שדחיית הגמרא מתייחסת רק לעניין החיוב של בעלי החנויות. כלומר – לחיוב הקימה בפני מביאי הביכורים יש סיבה מיוחדת, אבל במקום שיש חסרון כיס יוצא שיש חובה לעמוד בפני עושי מצווה.
בפתחי תשובה (יו"ד שסא ס"ק ג) כתב שכשהמתעסקים בעבודת הקבורה הם עובדי כוכבים אין חיוב לעמוד:
"לעמוד מפניו – עיין באר היטב בשם ט"ז ומבואר עוד בט"ז דאם המת הוא ת"ח חייב לעמוד מפניו לבד ונפקא מינה אם המתעסקים הם עובדי כוכבים ועי' בתשובת יד אליהו סי' נ"ד שהשיג על הט"ז וע"ש עוד לענין אם צריך לבטל ממלאכתו כדי לעמוד בפני המת".
אם נבין כפשט הדברים, שעובד כוכבים משמעותו עובד עבודה זרה, מובן מדוע אין צורך לעמוד, שכן בוודאי אין הוא עושה מצווה. אך אם נבין שמדובר בסתם גוי , במקרה שהוא שכיר וזו היא עבודתו ואין הוא עושה זאת לשם מצווה – מובן מדוע אין חיוב קימה. אבל במקרה בו הוא עושה זאת מתוך גמילות חסדים – יש מקום לומר שאין חילוק בינו לבין יהודי, וצריך לעמוד גם בפניו.
הקושי בהסבר זה הוא מצד העובדה שגוי אינו מצווה, אולם ניתן להסביר ע"פ דברי הר"ן (סנהדרין נו ע"ב ד"ה ויצו) שכותב שגם גויים חייבים במצוות צדקה. לפי הסבר זה ניתן אולי לומר שהקימה היא בפני המצווה ולא בפני האדם, ולכן פשוט שמצד המצווה עצמה אין הבדל בין מי שמצווה ומי שאינו מצווה.
לפי ההסבר האחרון מובן מדוע מי שעוסק במצווה אינו צריך לעמוד כאשר אדם אחר עושה מצווה, שכן הקימה היא בפני המצווה ולכן רק כאשר אדם עוסק בדבר שאינו מצווה הוא צריך לקום, אבל כשהוא עצמו עוסק במצווה – אינו צריך לקום.