חולין דף סד – כשרות ביצה שנמצא בה דם

  • הרב אביהוד שורץ
הגמרא בדף ס"ד עוסקת בכשרות הביצים. מן הסוגיה עולה כי ישנם שני סוגים של ביצים האסורות באכילה: הסוג האחד הוא ביצים של עופות טמאים; והסוג השני הוא ביצים שיש בהן דם. לגבי ביצים שיש בהן דם, מבחינה הגמרא בין דם במיקום ספציפי, שניתן להשליכו ולאכול את הביצה, ובין דם שהתפשט בביצה, אשר אוסר את כולה.
הגמרא מציינת מקור מפורש לכך שביצת עוף טמא אסורה באכילה, אך אינה מבארת מה טיב איסורה של ביצה שיש בה דם. התוספות על אתר (סד ע"ב ד"ה והוא) מצטטים את הגמרא במסכת כריתות, שם נאמר בפירוש שדם ביצים איננו כלול באיסור התורה לאכול דם. לאמור – התורה אוסרת אכילת דם עוף או בהמה, אך דם המצוי בביצה איננו אסור, בדיוק כפי שאין איסור לאכול דם של דגים או של חגבים. לכאורה, אותה סוגיה סותרת את סוגייתנו, ועל כן מציעים התוספות שני הסברים:
הסבר א' – סוגיתנו עוסקת בדם "ריקום", דהיינו בדם שמהווה, למעשה, את ראשית יצירתו של האפרוח בביצה. דם כזה נידון כחלק מן האפרוח, דהיינו כדם של עוף, וממילא אסור לאוכלו, בדיוק כפי שאסור לאכול דם של כל עוף אחר.
הסבר ב' – דם שבביצה אכן מותר באכילה, כמבואר בכריתות, אלא שחכמים גזרו להשליכו מן הביצה קודם האכילה משום מראית עין.
ההבדל ההלכתי בין שני ההסברים משמעותי ביותר, ובעיקר במציאות המודרנית. רוב הביצים המשווקות כיום – מקורן בלולי תרנגולות סגורים, שבהם אין כל אפשרות למפגש בין תרנגול ותרנגולת. למעשה, ביצים אלה אינן מופרות, ולכן לא ייתכן שיש בהן דם ריקום, המהווה את ראשית היווצרותו של האפרוח. ובכן, על פי ההסבר הראשון בתוספות יש להניח שדם המצוי בביצה כיום מותר לכתחילה, ואין בעיה לאוכלו. ברם, על פי ההסבר השני בתוספות גם דם שאיננו קשור לריקום אפרוח נאסר מדרבנן, משום מראית עין. על פי גישה זו, גם כיום חובה להשליך מן הביצה את הדם המצוי בה. הט"ז (יורה דעה, סימן ס"ו ס"ק א') עומד על נקודה זו, ומסיק מלשון השולחן ערוך שיש להחמיר כהסבר השני, ולהוציא מן הביצה את הדם שיש בה, אף אם ברור שדם זה איננו דם של אפרוח.
כאמור, ההנחה המציאותית המודרנית היא שהתרנגולות המטילות אינן באות במגע עם תרנגולים זכרים, וממילא ניתן להניח בוודאות שהדם שבהן איננו דם ריקום. כך כותב הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת, חלק ג' סימן נ"ז):
"שאלה: ביצים המובאות לשוק מן הקיבוצים והמשקים, על ידי חברת תנובה, ונמצא בהן דם, האם יש מקום להתירם?
תשובה: ...וידוע שהתרנגולות המטילות את הביצים המשווקות אצלינו, סגורות ומסוגרות בלולים מבלי לתת להן לצאת ולבוא כלל, ואין במחיצתן שום תרנגול זכר, ולכן אין ביצים אלה מסוגלות להוציא מהן אפרוח על ידי דגירת תרנגולת... בסיכום: ביצים המשווקות כיום על ידי חברת תנובה, הואיל ואינן משל זכר, ואינן ראויות לגדל אפרוח, אין לחוש לדם שבהן משום ריקום אפרוח, לפיכך אם נמצא בהן דם, יש לזרוק את הדם ולאכול את הביצה".
בתוך דבריו שם מזכיר הרב עובדיה שרבים מפוסקי הדור הקלו אף הם בכך (הרב משה פיינשטיין, הרב יצחק יעקב וייס ועוד). הפוסקים כולם מצטטים, בהקשר זה, גם את דברי רש"י בסוגייתנו. הגמרא קובעת כי מותר לאכול ביצים "מוזרות", ומסביר רש"י:
"ביצים מוזרות – שאינן של זכר ואין אפרוח קלוט בהם לעולם".
רש"י מתאר את המציאות שלפנינו, של ביצים שאינן מופרות על ידי זכר, ואכן קובע שאין כל איסור באכילתן. אמנם, בהתאם להערת התוספות דלעיל, אנו מחמירים להוציא מן הביצה את הדם משום מראית עין, ואולם מעיקר הדין אין בדם כל איסור (הדבר משמעותי למצבים של ספק, כגון אם הביצים נטרפו מבלי שנבדקו האם יש בהן דם; היות שאותו דם איננו אסור מן התורה, יש להקל בכך, מדין ספק דרבנן לקולא).
בשנים האחרונות הולך ומתפתח ענף "ביצי החופש", המשווק ביצים של תרנגולות שאינן כלואות בלולים צפופים. על פי החוק, גם תרנגולות אלה מוכרחות להיות מופרדות ומובחנות מן הזכרים, ועל כן גם דם המצוי בהן אסור משום מראית עין, ולא על פי דין (ראה על כך עוד במאמרו של ד"ר אליקים ברמן באתר מכון התורה והארץ).
נושא מרכזי שעסקו בו הפוסקים הוא האם יש מקום לחשוש לכך שבתהליך השיווק התערבו גם ביצים שיש חשש שהן מופרות. אמנם מדובר על אפשרות רחוקה, אך באופן תאורטי היא קיימת. הסכמת הפוסקים בעניין זה היא שהיות ורוב הביצים באות מלולים – אין לחשוש למיעוט הביצים שייתכן שהן מופרות. הרב פיינשטיין בתשובה אחת (יורה דעה א', סימן ל"ו) כותב שייתכן שיש מקום לחשוש לכך, ואם נמצא דם בביצה מוטב להשליך אותה, שהרי הפסד של ביצה איננו מוגדר כהפסד מרובה (וכפי שכתב הרמ"א, יורה דעה ס"ו ג', שהמנהג לאסור כל ביצה שנמצא בה דם). הרב עובדיה יוסף חולק על כך, ולדעתו היות שרוב הביצים אינן מופרות, והדם שבהן מותר על פי דין, אין מקום להחמיר בכך, ומה גם שיש כאלה שעבורם הפסד של ביצה הוא אכן הפסד משמעותי.