חולין דף סז – תולעים שבדגים

  • הרב ירון בן צבי
הגמרא דנה בעניין תולעים הנמצאים בין עור הבהמה והדגים, ומזכירה מעשה שבו רבינא אמר לאמו:
"אמר לה רבינא לאימיה: אבלע לי ואנא איכול".
רש"י פירש:
"אבלע לי – דכוורי בתוך הדגים תני אותם שלא אראה ואקוץ בם".
כלומר – רבינא אמר לאמו שבמידה והיא מוצאת תולעים בדגים אותם היא מכינה, עליה לערבב אותם עם הדג על מנת שלא יראה אותם וימאס בעיניו המאכל.
הפרי חדש (יו"ד פד, ג לפיכך שוחה וכו') כתב על פי דברי רש"י הנ"ל שמהמעשה המובא על רבינא אנו למדים שאם אדם קץ בתולעים כשהוא רואה אותם, מותר לתת לו לאכול אותן עם הדג (כשאין הוא רואה את התולעים) ואין בכך איסור 'בל תשקצו'. מכך מסיק הפרי חדש שבמקרה זה לא הולכים אחרי דעת רוב האנשים, האם דבר זה מאוס בעיניהם או לא, אלא לפי דעתו של האוכל.
עדיין יש לברר האם ההיתר לאכילת התולעים הוא רק ביחד עם בשר הדג, או שניתן לאכול אותם גם בפני עצמן. דהיינו, מדברי רבינא בגמרא 'אבלע' לא ניתן להבין האם ההיתר הוא רק כשהם מעורבים עם בשר הדג, או שמותר גם לאכול את התולעים בפני עצמן.
בגמרא מובא ספק בעניין תולעת אשר פירשה מפרי, ולפני שנפלה על האדמה תפס אותה אדם בפיו:
"לאויר העולם, מהו?"
השאלה היא האם מותר לו לבלוע את התולעת משום שהיא לא הגיעה לארץ, או שאסור משום שהיא פירשה מהפרי.
החזון איש (יו"ד, יד, א בשיטת רש"י) הבין שמותר במקרה זה לבלוע את התולעת גם ללא הפרי. אולם מדברי הרמב"ם (מאכלות אסורות ב, יד) משמע שמותר לאכול את התולעת רק ביחד עם הפרי, ובמידה והיא פירשה ממנו – אסור לאוכלה.
אם כן, נראה שההיתר לאכול את התולעים על פי הרמב"ם יהיה רק ביחד עם בשר הדג. אולם לפי החזון איש, יתכן שלא יהיה בכך איסור. יתכן שדבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים האם מותר לאכול את התולעים רק אם הן לא יצאו (פרשו) מבשר הדג, בדיוק כמו הדין בפירות (רשב"א, וכן נפסק בשו"ע), או שבדגים (ובדברים שאין גידולם מהקרקע) יש דין אחר, ומותר לאכול את התולעים גם אם פירשו מבשר הדג (ראבי"ה, רמ"א).