חולין דף סט – הוציא העובר את ידו בעזרה

  • הרב ירון בן צבי
אם שחטו בהמה ומצאו בתוכה עובר (בין חי ובין מת) הוא מותר באכילה גם ללא שחיטה. ניתן להציע שתי סיבת להיתר זה:
א) שחיטת האם היא כאילו נשחט גם העובר.
ב) גזירת הכתוב.
מכל מקום אסור לאכול את העובר עד שהוא ימות, כשם שאסור לאכול את הבהמה בעודה מפרכסת לאחר השחיטה (שו"ע יו"ד כז, א).
לשיטת רב אבר שיצא וחזר וכו' אינו ניתר בשחיטת האם, ואילו לשיטת רבי יוחנן אבר שיצא וחזר ניתר בשחיטת האם. בהמשך מביאה הגמרא (דף סח עמוד ב) את המחלוקת בצורה הבאה:
"רב אמר: יש לידה לאברים, ורבי יוחנן אמר: אין לידה לאברים".
בסוגייתנו עוסקים בספק בעניין עובר שהוציא אבר מהרחם קודם השחיטה בעזרה:
"בעי רב חנניא: הוציא עובר את ידו בעזרה, מהו? מגו דהוי מחיצה לגבי קדשים, הוי נמי לגבי דהאי, או דלמא לגבי דהאי לאו מחיצה היא?"
לכאורה שאלת הגמרא אינה מובנת, שהרי גם אם מחיצות העזרה מהוות מחיצה לעניין שתיחשב השחיטה כנעשית בתוך המקום הראוי לשחיטת קודשים, ולא תיפסל משום יציאה, מכל מקום – אין זה מובן מדוע מצב זה יותר טוב ממקום החתך, שהוא אסור באכילה גם כשלא יצא החוצה, כלומר – על אף שהוא לא יצא החוצה, מכל מקום הוא אינו נמצא בתוך הבהמה, וכך אמר רש"י:
"דקשיא לך חזרה מאי אהני למקום חתך מהניא דאם לא החזיר צריך להניח ממה שבפנים לצד החיצון ולחותכו שמקום החתך הבדלת החיצון והפנימי אסור מפני שהוא עומד על שפת הרחם ולא קרינא ביה בהמה בבהמה דלאו בתוכה הוא... "
ניתן להסביר שמדובר באופן כזה שהעובר החזיר את ידו לתוך הבהמה, והדין הוא כמו במקום החתך – שמותר כאשר היד הוחזרה פנימה. ניתן לדייק זאת מדברי רש"י:
"ותבעי לך קדשים קלים בירושלים – כגון עובר שלמים שהוציא את ידו בירושלים והחזירה והכניסוה לעזרה ושחטוה".
אולם, דבר זה לא נאמר בפירוש בגמרא או ברש"י, ולכן הסבר זה קצת קשה. ניתן להציע הסבר נוסף: מקום החתך גרוע מהמקרה שלנו משום שהוא אינו מוקף במחיצות, אבל במקרה שלנו  האבר כן מוקף במחיצות של העזרה, ואין צורך שיהיה בתוך הבהמה אלא רק בתוך מחיצות העזרה.