חולין דף קלט – פתיחה לפרק שילוח הקן

  • הרב ירון בן צבי
בדף קלח פתחנו בלימוד הפרק השנים עשר, העוסק במצות שילוח הקן. הציווי עצמו נאמר בתורה בפרשת כי תצא (דברים כב, ו-ז):
"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים".
הטעמים העיקריים למצוות שילוח הקן, כפי שנזכרו בדברי הראשונים, הם:
א. לחזק בליבנו את מידת הרחמנות, שלא ניטול את האם מעל גוזליה, אלא קודם נשלחנה לחופשי, ורק לאחר שתתרחק מן הקן ניטול את גוזליה (רמב"ן דברים כב, ו; חינוך תקמה).
ב. לנטוע בלבנו יחס של כבוד לשימור החי. היסוד החשוב ביותר לקיום מיני החי שבעולם הוא היכולת שלהם לגדל את הדור הבא. לשם כך ברא הקב"ה כל מין ומין עם תכונות שנועדו להבטיח את קיומו של הדור הבא, ועלינו לסייע בשמירתם של מיני חי השונים.
ג. בתכונה הטבעית שבגללה שומרת הציפור על גוזליה או ביציה ישנו ביטוי עמוק של רחמנות, דאגה ומסירות לגידול הדורות, ואין ראוי שננצל תכונה זו של האם כדי להצליח לצודה.
על פי הטעמים הללו אפשר להבין את השכר שהבטיחה התורה למי שמשלח את האם, שנאמר "למען ייטב לך והארכת ימים", שכל הדבק במידותיו של הקב"ה ומרחם על מיני החי, יזכה לחיים טובים וארוכים.
מלבד הדיון בהבנת מצוות הלא תעשה (האם האיסור הוא לקיחת האם כשהיא רובצת על הביצים או שהאיסור הוא לקחת את האם והבנים יחד), המפרשים דנים במהות מצוות העשה. דיון זה נסוב סביב השאלה האם שילוח הקן היא מצווה שראוי להשתדל לקיימה, או שיש לקיימה רק כאשר אדם חפץ בגוזלים או בביצים, והאם רובצת עליהם.
ר' יאיר בכרך (שו"ת חוות יאיר סימן סז) כתב שכל אדם הפוגש בציפור הרובצת על הגוזלים או על הביצים חייב לשלח את האם, "דחייב להיטפל ולקיים מצות ה' ". קיום המצווה אינו תלוי בשאלה האם האדם צריך לביצים או לגוזלים, אולם אין חובה לקיים מצווה זה אלא כאשר היא באה לידו. דברים דומים כתב ר' יחיאל מיכל עפשטיין בערוך השולחן (יו"ד רצב, א).
לעומת זאת, לדעת פוסקים רבים (חתם סופר חולין קלט ע"ב ד"ה יכול, ובשו"ת או"ח, ק; חזון איש יו"ד קעה, ב) המצווה מוטלת רק על מי שצריך את הגוזלים או הביצים, אולם אם אינו צריך להם – אין שום עניין שישלח את האם ויקח את הגוזלים. אם יטול את הגוזלים ללא כל צורך יעבור על איסור "צער בעלי חיים", שהרי הוא מצער את האם בחינם.
לדעות אלו מצוות שילוח הקן מהווה 'מתיר' – על מנת שלקיחת הגוזלים תהיה מותרת יש לשלח את האם קודם לכן. מצווה זו דומה לשחיטה – אין חובה לשחוט בעלי חיים, אולם אם רוצה האדם לאכול מבשר החיה יהיה עליו לשחוט אותה על מנת להתיר את בשרה באכילה.
בדברי הפתחי תשובה (יו"ד רצב, א) מובאת דעה שלישית, שלפיה אין חיוב גמור על כל מי שמוצא קן ציפור לשלח את האם, אך העושה כן מקיים מצווה, למרות שאינו צריך את הגוזלים.