חטאת היולדת

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

כריתות דף ז - חטאת היולדת

המשנה הראשונה במסכת מונה את העבירות שעונשן חטאת. המשנה בדף ז עמוד ב עוברת לפירוט קורבנות החטאת שאינם כלולים ברשימה שבראשית המסכת, ובראשם: חטאת היולדת. המשניות משם ועד סוף הפרק מתייחסות למקרים מפותלים ולספקות מגוונים ביחס לאישה שילדה, ויש לקבוע באופן מדויק מהו הקורבן שעליה להקריב.

בגמרא במסכת נידה (דף לא עמוד ב) נאמר:

"שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? אמר להן: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן".

כמובן, השבועה שבשעת הלידה הינה בעידנא דריתחא, והאישה אינה מתכוונת אליה ברצינות. בכדי לכפר על אותה שבועה שגויה, חייבה התורה את האישה להקריב קורבן חטאת.

על פי מדרש זה, חטאת היולדת באה אף היא, במידה זו או אחרת, ככפרה על חטא. אמנם, כבר העירו ראשונים כי ניתן לפרש את חטאת היולדת באופן אחר. הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא, יב ז) מצטט את הגמרא בנידה, אך מציע גם פירוש נוסף. לדבריו, הלידה והדימום שאחריה מבטאים מחלה כלשהי. בחלוף חודש או חודשיים מן הלידה, כאשר פצע הלידה מתאחה והדימום נפסק, מביאה האישה קורבן על רפואה זו, ומסיים הרמב"ן: "כי השם יתעלה רופא כל בשר ומפליא לעשות".

למעשה, תפקידה המרכזי של חטאת היולדת הוא לאפשר לה לאכול קודשים. קודם הקרבת החטאת, מוגדרת היולדת "מחוסרת כפרה", ובלשון פשוטה יותר: טמאה. רש"י בפירושו לחומש מצטט מן התורת כהנים, שם נאמר בפירוש שהקורבן המרכזי המתיר לאכול בקודשים הוא החטאת. אמנם, היולדת מחוייבת גם בקורבן עולה (וראה במשך חכמה, שהסביר שעולה זו היא כעין "עולת ראיה" המוקרבת ברגלים, על עצם הזכות לעמוד לפני ה' במקדש), אך כאמור, הקורבן הנוגע לקדשים הוא קורבן החטאת.

דומה, שיש קשר מהותי בין החטאת הבאה על חטא ובין החטאת הבאה על טומאה. עניינה של חטאת בכפרה. פירוש המונח כפרה הוא ניקוי, ובלשון רש"י (בראשית לב, כא):

"ונראה בעיני שכל כפרה שאצל עון וחטא ואצל פנים כולן לשון קנוח והעברה הן".

מחטאת היולדת למדנו, כי ישנם שני סוגים של כפרה: ישנה כפרה על חטא ועוון, וישנה כפרה על טומאה. כאן וכאן מדובר על פגם מטאפיזי שאותו מבקשת החטאת להסיר או לקנח.

ובכן, אף אם לא נקבל את המדרש שבגמרא בנידה, ונבאר כי חטאת היולדת איננה באה על חטא כלשהו, סוף סוף מימד החיטוי, הקינוח והכפרה שבה ברור מאוד, ומכאן הקשר בינה ובין החטאות הבאות על חטא.

הרב אביהוד שורץ