חיי הנישואין

בימינו, אנו עדים לכך שמוסד הנישואין הולך ונחלש, בעוד תופעת הגירושין צוברת תאוצה. ברור לכולם שתופעה זו איננה נקודתית או מקרית, אלא קשורה לתהליכים כלליים ורחבים יותר המתרחשים בחברה. כדי להבין את מהות הבעיה, יש להבין לעומק את תפקידו ומשמעותו של מוסד הנישואין. כדרכו בקודש, הרב קוק נותן לשאלה זו תשובה עמוקה, הנוגעת בשורשי התופעות שאנו מבחינים בד"כ ברובד השטחי שלהן.

במקומות רבים מזכיר הרב את ההרמוניה הקיימת במציאות. היהדות מאמינה שהעולם כולו, על אף שהוא נראה כמחולק ומפורד, נובע ממקור ומשורש אחדותי. העולם כולו היינו "חדות גאות ה', שליטת היצירה מעומק ראשיתה עד עומק סופה, החבוקה כולה באחדות הא-לוהית בעומק טובה" (אורות, עמ' כב). הרב מדגיש שוב ושוב שהכרה זו חיונית כדי שהאדם יגיע לאושר. רק מי שמצליח לראות את ההרמוניה הקיימת במציאות - יכול לחוות את השלמות ואת הטוב הקיימים בעולמו של הקב"ה ולהגיע לאושר פנימי. "ייסורים אנו מרגישים מהיעדר האחדות... אין אנו יכולים לסבול את הסתירה ואת אי-האחדות הנפשית" (אורות הקודש ח"א, עמ' כא).

גם האושר שבחיי הנישואין קשור להכרה בפנימית באותה אחדות. חיי הנישואין יכולים לפרוח רק מתוך האמונה הפנימית באחדות ובהרמוניה השוררת בעולם שמתחת לפני השטח. מבחינה חיצונית נראה שאיש ואישה הם שונים לחלוטין אחד מהשני. ההבדלים ביניהם מתבטאים כמעט בכל תחומי החיים: החל מתכונותיהם, רגשותיהם וצורות החשיבה שלהם, וכלה במבנה הביולוגי השונה שלהם. איחוד אמיתי ופנימי בין איש לאישה יכול להתקיים רק מתוך ראייה עמוקה של האחדות הקיימת מאחורי ההבדלים הנראית בראייה חיצונית. מתוך האמונה בהרמוניה הפנימית הקיימת בעולם, יכול כל זוג וזוג להאמין באיחוד הפנימי שבו, על אף ההבדלים הנראים על פני השטח. וכך כותב הרב בלשון הזהב שלו: "האמון המשפחתי הוא תולדה... מאותה האמונה הגדולה השרויה בעומק האהבה... בסדר והתאמה בכללות המון היצורים והעולמים כולם" (אורות, עמ' מב).

ממילא, ההרס של הקשר הפנימי נובע מהתמקדות בראייה החיצונית, הרואה רק את העולם החומרי המנותק והמפורד. ראייה כזו מובילה להדגשת ההבדלים והשוני שבין הצדדים ומטשטשת את ההרמוניה הפנימית הקיימת בין בני הזוג.

כיוון שקשר הנישואין נובע מנקודה עמוקה ופנימית - מהאחדות הא-לוהית שבעולם - הוא יכול להיות מנוף לשינוי רוחני גדול בתחומים רבים. אין זה סוד, שההצלחה הכללית בחיים קשורה באופן ישיר להצלחת חיי הנישואין. הדבר נכון מהבחינה הפשוטה של מצב הרוח הכללי, אך גם מהבחינה הפנימית יותר. זוג שמצליח ליצור קשר נישואין טוב, נוגע בפנימיותו באחדות הקיימת מעבר לעולם ולכן יכול לפעול מתוך תודעת אחדות זו גם בתחומים נוספים שאותם יש לתקן, לאור השאיפה להביא את העולם להרמוניה המיוחלת. "האמון המשפחתי בהבנותו ובשכלולו ייסוב ויעבור את כל גבוליו וימצא את משקלו הנכון בכל הערכים היחושיים, ימצא את מעמדו הישר הבלתי מעוול בין איש לאיש, בין שכיר לשוכרו, בין עובד לנותן עבודה, בין חכמי חידות לעמלי כפים, בין עמים רבים... בין הכל להכל" (שם).

ההתחברות שבנישואין יכולה להביא להתחברות רחבה יותר בין הדברים המנותקים שבעולם. אם הקשר הפנימי של הנישואין לא מצליח להגיע להתחברות, ההתנתקות הכללית בעולם רק תלך ותגדל. עלינו לחבר בין הניגודים דרך חיי הנישואין האישיים, ולא להגביר את ההתנתקות.