טועי המידה

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

עירובין דף נב - טועי המידה

תחום שבת הוא אלפיים אמה. רשות מקומית אחראית, בוודאי ממנה נציגים מטעם המועצה הדתית לסמן באופן מדוייק את קצה התחום בשלט מאיר עיניים "עד כאן תחום שבת". היוצא חוץ לתמרור זה בשבת, אינו רשאי לזוז ממקומו; ומי שעשה את דרכו לעיר, וחנה בכניסת השבת במרחק הגדול מאלפיים אמה מן התמרור - לא יוכל להיכנס אל העיר בשבת.

והנה, במשנה בדף נב עמוד ב למדנו:

"רבי שמעון אומר: אפילו חמש עשרה אמות יכנס, שאין המשוחות ממצין את המדות מפני הטועין".

בביאור דברי ר' שמעון הציע רש"י שני פירושים, אשר נבדלים זה מזה להלכה. על פי הפירוש השני, ר' שמעון ערך חישוב מדויק של תחום שבת, וגילה כי הדרך שאותה קבעו חכמים למדידת 2000 אמה מודדת, למעשה, רק 1985 אמות. זאת, משום שהמודדים אוחזים בחבל המידה, וכך אינם מחשבים את מקום אחיזתם. על פי פירוש זה, שיעור חמש עשרה אמה שהזכיר ר' שמעון הוא שיעור מדויק וחד משמעי, המבוסס על עובדה מציאותית. אם עובדה זו תשתנה, והמודדים ינהגו באופן מדוקדק, הקולא שייסד ר' שמעון תתבטל מאליה.

הפירוש הראשון ברש"י קובע, שר' שמעון מתייחס לטעות אקראית יותר. מדידה, מעצם טבעה, היא לא תמיד מדויקת, ולכן ייתכן שהתמרור המורה על סוף התחום הוצב שלא במקום מדויק. על פי גישה זו, חמש עשרה אמה הוא שיעור של טעות סבירה, שאותו קבעו חכמים כקולא עבור זה שמעוניין להיכנס לעיר בשבת, ומגיע עד סמוך לתחום. ייתכן, שעל פי עמדה זו אף אם יתברר שבעיר זו החישוב מדויק, עדיין יהיה מקום לסמוך על הקולא שקבעו חכמים, שכן היא בלאו הכי איננה מתבססת על חשבון מדויק, אלא על הערכה כללית "מפני הטועין".

הראשונים נחלקו בהכרעת ההלכה במחלוקת זו: הרי"ף והרמב"ם והשולחן ערוך פסקו נגד ר' שמעון, ואילו הראב"ד, הרשב"א והמאירי קיבלו את דעתו, וקבעו שניתן להקל באותן חמש עשרה אמות הסמוכות לתחום.

דומה, שהפירוש הראשון ברש"י פותח פתח לדיון מעניין. ישנם תחומים בהלכה, שבהם נקבע שיעור מדוייק: מקוה שחסר בו אפילו מעט מארבעים סאה - פסול לטבילה, והטובלים בו לא עלו מטומאתם. עם זאת, ייתכן שישנם תחומים שבהם מלכתחילה נקבע השיעור בקירוב, ולא בדיוק. בעולם ההלכה המודרני, מרבים לדייק ולדקדק בשיעורים למיניהם: שיעור כזית הוא כך וכך גרם במשקל וכך וכך סמ"ק בנפח; שיעור אמה הוא כך וכך ס"מ וכן הלאה. לעניות דעתי, דיקדוקים אלה נראים, לא פעם, כמאולצים. שיעור כזית שנמסר הלכה למשה מסיני מתייחס, ככל הנראה, לגודלו של זית. מטבע העולם, ישנם זיתים גדולים יותר וזיתים גדולים פחות, ועל כן יש להתייחס לשיעור בקירוב, ולא בערך אחיד מוחלט וחד משמעי.

אין ספק, שקביעה זו היא מרחיקת לכת מבחינה הלכתית, ואף על פי כן, אני חש שדבריו של רש"י בסוגייתינו, אליבא דר' שמעון, אכן עשויים להתוות כיוון כזה: מלכתחילה שיעור אלפיים אמה נמדד בקירוב, ולא בדיוק, וכך יש להתייחס אליו.

אם בדעת ר' שמעון עסקנו, ועומדים אנו במוצאי יום ההילולא, יש לדרוש, בהקשר זה, "אחד המרבה ואחד הממעיט, אחד המדייק בשיעורים כחוט השערה ואחד המודד בקירוב, ובלבד שיכוון את ליבו לשמיים".

הרב אביהוד שורץ