יבמות דף מט – בן הנדה

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו מובאת מחלוקת בעניין הגדרת ממזר; מובאות שלוש דעות, כאשר אחת מהן היא להלכה:

איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי ר' עקיבא. שמעון התימני אומר: כל שחייבים עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו. ורבי יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין.

בגמרא נאמר שיש יוצא מן הכלל והוא בן הנידה. נאמר שאם אדם בא על אשתו כשהיא נידה הוולד אינו ממזר. הסיבה לכך היא שאנו למדים מהפסוק 'ותהי נדתה עליו' – לשון 'ותהי' משמעותה לשון קידושין, שאפילו בזמן היותה נידה הקידושין תופסים; הכלל הוא שאין ממזר מביאה אסורה אלא מאשה שהקידושין לא תופסים בה (משנה מסכת קידושין פרק ג משנה יב). מדברי בעלי התוספות (ד"ה הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה) משמע שממזרות היא תוצאה של אי תפיסת קידושין - "הא בהא תליא".

ניתן להבין את הסיבה שאי תפיסת הקידושין היא הקובעת את הממזרות מהאמור להלן (דף עו ע"ב) בעניין הנוטריקון של ממזר: 'ממזר כתיב - מום זר', כל מי שיש בו מום של זרות אסור לו לבוא בקהל; לשם דוגמא, כאשר אשת איש נבעלת לאדם שאסור לה באיסור כרת הוולד ממזר משום שהוא נחשב לה 'זר'. מה שמפקיע את הזרות הזו, זה מעשה הקידושין.

בעניין מעמדו הוולד נחלקו הראשונים. הרמב"ם כתב בהלכות איסורי ביאה (פרק טו הלכה א) שאמנם הוולד לא ממזר אך הוא מוגדר כפגום: "אי זהו ממזר האמור בתורה זה הבא מערוה מן העריות, חוץ מן הנדה שהבן ממנה פגום ואינו ממזר. מנגד רבנו אשר (תשובות הרא"ש כלל לב סימן טז) ורבי שלמה בן אדרת  כתבו שבן הנידה כשר אפילו לכהונה.

יחד עם זאת, רבי משה איסרליש (דרכי משה אבן העזר סימן ד) כתב בדרך שבה אין מחלוקת בדבר, דהיינו, שגם לדעת הרמב"ם לא מדובר במה שיכול לפסול כהן מכהונה שהרי הוא לא מנה אותו בין אלו הפסולים לכהונה, אלא שכוונתו לומר שאין זו משפחה מיוחסת ולכן ראוי להתרחק ממנה אבל לא מדובר באיסור.

הרב ירון בן צבי

 

\