יבמות דף סא – איסור גיורת לכהן

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו מובאים דברי חכמים בעניין זונה האמורה בתורה. לשיטתם של חכמים, הזונה האמורה בתורה היא כל אחת מן הנשים הבאות: גיורת,  שפחה משוחררת ואשה שנבעלה בעילת זנות.

רש"י (ד"ה אלא הגיורת והמשוחררת) מסביר שהסיבה שגיורת פסולה לכהן היא משום שככל הנראה קודם שאותה אשה התגיירה היא נבעלה לעכו"ם; כמו כן, שפחה ששחררו אותה פסולה לכהן משום שהיא נבעלה לעבד. נראה כי המשותף לשני המצבים הוא הגדרת הקידושין שלהם -  משום שמבעילתם של אלו (עכו"ם ועבד) הקידושין לא תופסים, נעשית אותה אשה זונה שפסולה לכהן.

דבריו של רש"י דרושים הבהרה, שכן לעיל (בדף ס ע"ב) למדנו שלשיטת חכמים אף גיורת שהייתה מתחת לגיל שלוש שנים בזמן שהתגיירה, שאין כל חשש שמא נבעלה, אסורה לכהן – זאת חרף העובדה שאין היא ראויה לביאה. באופן דומה, גם לשיטתו של רבי שמעון בן יוחאי, הסובר שמי שגילה פחות משלוש שנים, לא נחשבת ביאתה ביאה – ולכן לא יכולה להחשב כזונה. אם כן, כאשר ידוע לנו שלא נבעלה, לא מובן מדוע כותב רש"י שהסיבה שאותה אישה אסורה לכהן משום שנבעלה לעכו"ם.

יתכן לומר שמה שכתב רש"י הוא הגדרת זונה מהתורה. כלומר: האשה שאסור לכהן להינשא לה מן התורה היא כזו שנבעלה לעכו"ם כשהייתה גויה. לעומת זאת, האיסור שהזכרנו לעיל – הן של חכמים, והן של רבי שמעון הוא מדרבנן. הסיבה שרש"י כתב את הגדרת זונה מהתורה היא משום שסוגייתנו עוסקת בהגדרת זונה מהתורה. 

הרב ירון בן צבי