יומא לה: - מפני מה לא עסקת בתורה?!

  • הרב יצחק בלאו

"מפני מה לא עסקת בתורה?"

"תנו רבנן: עני ועשיר ורשע באין לדין. לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עני הייתי וטרוד במזונותי, אומרים לו: כלום עני היית יותר מהלל?... עשיר, אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי, אומרים לו: כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר?... רשע, אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר: נאה הייתי וטרוד ביצרי, אומרים לו: כלום נאה היית מיוסף?... נמצא הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף מחייב את הרשעים". (יומא לה ע"ב)

קריאת הברייתא מעלה מספר שאלות. ראשית, מדוע נכלל יוסף בקטגוריה של הרשעים, הרי הוא שקרוי בפי חז"ל "יוסף הצדיק"? שנית - וזו שאלה כללית יותר - כיצד יכולה הגמרא להשוות בין שלושת האנשים המוזכרים? הרי לכל אחד מהם סיבה משלו לכך שלא עסק בתורה, ומהו הקשר ביניהם?

ה"בן איש חי" משיב על שתי השאלות ביחד. הוא טוען שכל אחד מהשלושה שמובאים בברייתא נותן שני תירוצים לכך שהוא לא למד תורה. הראשון כללי - בגלל עיסוקיו השונים לא היה לו זמן ללמוד, והוא משותף לשלושתם; והשני משתנה מדמות אחת לשנייה. העני טוען שמאחר שהוא עבד קשה לפרנס את משפחתו, לא היה פנוי נפשית ללימוד תורה משמעותי. העשיר טוען שמעורבותו בתורה היא בכך שהוא תומך כסף לישיבות, ואין הוא צריך ללמוד תורה בעצמו. הרשע טוען שבגלל דרכיו הרעות, לא ראוי שהוא ילמד תורה. וכי יכולה התורה להתקשר עם רשע?

מהתשובות שנותנת הגמרא לדברי שלושתם אנו לומדים מסר חשוב. מכך שתירוצו של העשיר נדחה אנו לומדים שלא מספיק לתמוך בתורה ובלומדיה, ויש לדאוג גם להתפתחות ולצמיחה התורנית והאישית. מדחיית תירוצו של הרשע אנו למדים שאל לו לאדם להחליט שהוא רשע, שהרי בכך הוא מונע את עצמו מכל אפשרות של כניסה של הקודש וחזרה בתשובה. על האדם לנסות להתקדם, ולא לגזור על עצמו שהוא רשע ואין לו חלק בתורת ישראל.

מכאן גם נבין מדוע דווקא יוסף הצדיק נבחר כמודל לאותו רשע. הרשע המוזכר בברייתא אינו רשע גמור, אדם העומד בפני פיתויים שונים. אם אדם זה מחליט שהוא רשע - אזי גם הברייתא מתייחסת אליו ככזה; אך אם רק יחליט בדעתו שהוא יכול לחזור בתשובה - יהיה צדיק כיוסף. דווקא יוסף, שעמד בפני הפיתויים הגדולים ביותר ויכל להם. מובא כדוגמא לכך שגם הרשעים יכולים ללמוד תורה.