יין שנגע בו גוי

  • הרב אביעד ברטוב

יין שנגע בו גוי

מדאורייתא, יין שנוסך לעבודה זרה אסור בשתייה ובהנאה. מדרבנן, כל יין שנגעו בו גויים נחשב ל"סתם יינם", ואסור בשתייה. אמנם, לא כל יין נאסר במגע גוי, כפי שכותב הרמב"ם: "אין מתנסך לעכו"ם אלא יין שראוי להקריב על גבי המזבח. ומפני זה, כשגזרו על סתם יינם וגזרו על כל יין שיגע בו שיהיה אסור בהנאה - לא גזרו אלא על היין הראוי להתנסך. לפיכך, יין מבושל של ישראל שנגע בו העכו"ם - אינו אסור, ומותר לשתות עם העכו"ם בכוס אחד. אבל יין מזוג ויין שהתחיל להחמיץ ואפשר שישתה - אם נגע בו, נאסר".

כפי שניתן לראות ברמב"ם, יין מבושל אינו נפסל במגע ידו של גוי. בימינו, יינות רבים עוברים תהליך פיסטור, ונחלקו האחרונים האם תהליך זה נחשב לבישול: ה"מנחת יצחק" מורה שכן, ומותר לשתות יין מפוסטר שנגע בו גוי, ואילו הגרש"ז אוירבך מורה שלא, ואסור לשתות יין כזה. יסוד מחלוקתם הוא בהגדרת היין המבושל: הגרש"ז אוירבך טוען שתהליך הפיסטור אינו משנה את טעמו של יין אלא רק מחטא אותו מחיידקים, ולכן היין המפוסטר אינו יכול להיחשב ליין מבושל. לעומתו, ה"מנחת יצחק" מבין שכיוון שהיין בפועל התחמם ורתח - הוא נחשב ליין מבושל.

כיום, כאמור, יינות רבים הם מפוסטרים, ולדעת ה"מנחת יצחק" אין בהם בעיה של "סתם יינם". בתעשיית היינות היבשים, הנחשבים לאיכותיים יותר, משתדלים להימנע מפיסטור, וממילא ביינות אלו יש בעיית "סתם יינם" לכל הדעות. השו"ע (יו"ד סי' קכד) פוסק שאף יהודי מומר נחשב לגוי לעניין זה, ומגעו אוסר את היין. האם גם יהודי חילוני שנגע ביין אוסר אותו? בשאלה מטרידה זו, שקשה להגזים בחשיבותה ובנפוצותה, נדון אי"ה בשבוע הבא.