דילוג לתוכן העיקרי

יעלה ויבוא

יעלה ויבוא

בראשי חודשים ובמועדים, מוסיפים בברכת המזון את נוסח "יעלה ויבוא". מה דינו של מי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא"?

באופן עקרוני, אמירת "יעלה ויבוא" במועדים היא חובה, שכן אכילת פת במועדים היא חובה. על כן, מי ששכח "יעלה ויבוא" בימים טובים - צריך לחזור על ברכתו שנית. לעומת זאת, אכילת פת בראש חודש ובחול המועד אינה חובה, ועל כן מי ששכח "יעלה ויבוא" בימים אלו - אינו חוזר על ברכתו שנית.

אם שכח "יעלה ויבוא" ונזכר לאחר ברכת "בונה ירושלים", לפני שהתחיל את ברכת הטוב והמטיב - קבעו חז"ל נוסח מיוחד שניתן לאומרו בין שתי הברכות האלו, כדי להימנע מלחזור על הברכה כולה. בראש חודש ניתן לומר: "ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזיכרון", ובחול המועד ניתן לומר "ברוך שנתן מועדים לעמו ישראל לששון ולשמחה". לאחר נוסח זה, יש להמשיך בברכה כרגיל - בברכת הטוב והמטיב.

נחלקו הראשונים האם יש לומר נוסח זה בשם ובמלכות. שיטת הראב"ד (המובאת בטור סי' קפ"ח) היא שנוסח זה נאמר בלא שם ומלכות, כשם שנוסח "יעלה ויבוא" נאמר ללא שם ומלכות. אולם ה"אור זרוע" בשם הירושלמי, הרא"ש וסיעת ראשונים גדולה סבורים שיש לומר נוסח זה כברכה, בשם ובמלכות. לדבריהם, "יעלה ויבוא" אינו פותח ב"ברוך" כיוון שהוא סמוך לברכת "בונה ירושלים", ודינו ככל ברכה הסמוכה לחברתה, שאינה פותחת ב"ברוך".

להלכה, הרמב"ם והשו"ע סתמו ולא פרשו האם יש לומר את הנוסח בשם ומלכות או בלא שם ומלכות. נושאי הכלים (הט"ז, ה"משנה ברורה" ו"ערוך השולחן") פסקו להלכה שיש לומר נוסח זה בשם ומלכות, כברכה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)