כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

מנחות דף מח – כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן

בברייתא המובאת בגמרא (מח:) נאמר:

"כי אתא רב יצחק תני: כבשי עצרת ששחטן שלא כמצותן - פסולין, ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה".

בהמשך הגמרא מבואר שדין זה תלוי במחלוקת תנאים בשאלת ההיקש בין כבשי עצרת לחטאת. ברש"י (ד"ה כי אתא) הובאו שתי לישנות בפירוש המושג "כבשי עצרת ששחטן שלא כמצוותן":

"שלא לשמן.
ל"א: שדינן בני שנה והביא בני שתים."

לפי הלישנא הראשונה ברש"י מדובר בכבשים ששחטן שלא לשמן, ולדעת הברייתא דינן שתעובר צורתן ויצאו לבית השריפה. בשיטה זו ישנם שני חידושים הלכתיים משמעותיים. חידוש אחד הינו בכך שדין "שלא לשמה" פוסל בכבשי עצרת, בניגוד לפשט המשנה בריש זבחים (ב.) שבה מבואר שרק חטאת שנשחטה שלא לשמה פסולה (בחידוש זה דנו התוס' ד"ה כבשי).

חידוש נוסף שעולה משיטה זו הוא שפסול שלא לשמה טעון עיבור צורה. ככלל, קיימא לן שכל פסול שהוא בגוף הקרבן כגון פיגול וטומאה אינו צריך עיבור צורה אלא יוצא לבית השריפה מיד, ואילו פסול שאינו בגופו צריך עיבור צורה קודם שיישרף (פסחים לד:). כך כותב גם רש"י כאן (ד"ה לפי), ומדבריו עולה שפסול שלא לשמה הוא פסול שאינו בגופו.

אמנם, דברי רש"י סותרים לכאורה את דברי הגמרא בזבחים (ד.) שבה נאמר בפירוש "מה לשלא לשמה שכן פסולה בגופה"! ואכן, דעת התוס' כאן (ד"ה תעובר) היא שפסול שלא לשמה נחשב פסול בגופו, וסוגייתנו היא כמאן דאמר שאפילו דבר שפסולו בגופו טעון עיבור צורה. בשיטת רש"י צריך לומר שהגמרא בזבחים חזרה בה, ולמסקנה אין זה פסול בגופו (כפי שמבואר ברש"י בפסחים סא.).

מהו יסוד המחלוקת בין רש"י והתוספות?

ייתכן שנחלקו בהבנת המושג "פסולו בגופו". לדעת התוס' הכוונה לכל פסול שקשור לעיקר מהותו של הקרבן, בניגוד לפסולים עקיפים וצדדיים שנחשבים "אינו בגופו". ממילא מסתבר שפסול שלא לשמו נחשב בגופו משום שמתייחס לעצם הקרבן. אמנם רש"י סבור שפסול בגופו הינו דווקא פסול שמתייחס לבשר הקרבן ואילו פסול שלא לשמה לא מתייחס לבשרו של הקרבן אלא למטרתו וייעודו.

אפשרות אחרת מובאת בקהילות יעקב (זבחים סי' ב). לשיטתו כו"ע מסכימים שהגדרת "פסולו בגופו" היא פסול שמתייחס לעצם הקרבן בניגוד לפסול שנוצר באופן עקיף. אלא שנחלקו רש"י והתוספות בהבנת אופי פסול שלא לשמה:

א. לדעת התוס' עצם מחשבת שלא לשמה פוסלת את הקרבן, וממילא זהו פסולו בגופו בדומה למחשבת פיגול.

ב. לדעת רש"י מחשבת שלא לשמה רק עוקרת את דין ה"לשמה" שכבר קיים בקרבן, והפסול נוצר באופן עקיף כתוצאה מכך שאין בקרבן דין "לשמה", וממילא אין זה פסול בגופו.

הרב אברהם סתיו