חולין | דף קט | כחל

בגמרא נאמר שכחל שהתבשל יכול לאסור את התבשיל, וצריך שישים כנגדו. כמעט כל הראשונים מסכימים שכחל שלא נקרע אוסר בשר איתו הוא מתבשל. מאידך, מוסכם כמעט על כולם שאם הכחל נקרע שתי וערב כראוי – אין בעיה לבשל את הכחל עם בשר.

בהבנת היתר המשנה בשימוש בכחל קרוע ישנן שתי לשונות בגמרא - אינו עובר עליו ומותר או אינו עובר עליו ואסור.

בהמשך הסוגיה, מובאים דברי רב נחמן שכחל מותר בצליה לכתחילה אף ללא קריעה וטיחה. רש"י מסביר שרב נחמן סובר דווקא כלשון השניה. נראה אם כן שלדעת רש"י ההבדל בין הלשונות הוא פרשני - האם המשנה דיברה על צלי או על בישול. לעניין בישול אין הבדל בין הלשונות וישנו אסור אף בדיעבד. ההבדל בין הלשונות הוא לעניין צלי, האם מותר לעשותו לכתחילה ללא קריעה. ואם כן, יוצא שדווקא הלשון השניה היא המקילה יותר.

למסקנה, רש"י לא פוסק כרב נחמן, אלא כלשון הראשונה. לפי הגרסה של רש"י לפנינו, גם בעשיית צלי צריך לחתכו שתי וערב לכתחילה. נראה שלתוספות הייתה גרסה שונה ברש"י, ולפי דבריהם בצלי צריך לכתחילה לעשות או שתי או ערב, ולא שניהם.

יש הבנות שונות בדברי רש"י בהבנת הדין של בישול כחל עם בקדרה עם בשר אחר:

1.ניתן להבין שבישול כחל עם בשר אחר מותר לכתחילה על ידי קריעה, כדין בישול כחל בפני עצמו.

2.הרשב"א הבין שלדעת רש"י בקדרה עם בשר לכתחילה אסור אפילו עם קריעה שתי וערב, ורק בדיעבד מותר.

3.רבנו יחיאל סבר שאפילו בדיעבד אסור בקדרה עם בשר, אפילו לאחר קריעה כראוי. ובקדרה ללא בשר מוסכם שלדעת רש"י צריך לכתחילה קריעה שתי וערב, ואם לא עשה זאת – אסור בדיעבד.

נראה להסביר את יסוד שיטת רש"י בכך שכל זמן שחלב הכחל לא יצא מהכחל אין בו שום איסור. ברגע שהוא פורש מבשר הכחל, הוא מקבל דין של חלב דרבנן, ואפילו אם יבשל את הכחל בפני עצמו הוא נאסר באיסור דרבנן. קריעת הכחל שתי וערב והטחתו בכותל מוציאה ממנו את כל החלב, ומתירה את בישול הכחל בכל מקרה.

רבנו תם מקשה על רש"י מדוע להתיר צליית כחל פני עצמו ללא קריעה. הרי גם שם יש חלב שיוצא ונבלע שוב בבשר הכחל; כיוון שכך, רבנו תם סובר שאין לחלק בין בישול בפני עצמו לבין צלי. רש"י כנראה הבין שבצלי החלב אינו יוצא בכלל, או שהחלב יוצא אך אינו חוזר ונבלע משום שנאכל מיד על ידי האש. רעיון דומה מצאנו לגבי דם, האש שואבת את הדם ואינה מחזירה אותו. אולי לדעת רש"י אותו הדבר קורה גם בחלב הכחל. ניתן לומר שיש כאן מחלוקת מציאותית בין רש"י לרבנו תם בשאלת התגובה של החלב לאש. ניתן לומר שהמחלוקת היא בהגדרה ההלכתית.