כלי שלישי

כפי שראינו בשבועות הקודמים, המשנה והגמרא מציגים בפנינו שני סוגים של בישול שלא ע"ג האש: בישול בכלי ראשון ובישול בכלי שני. מאכל המצוי בכלי ראשון וחומו גבוה מהחום שהיד סולדת בו - מבשל כל מה שמוכנס אליו, ואילו מאכל המצוי בכלי שני - אינו מבשל מאכלים המוכנסים אליו (פרט לאלו המוגדרים כ'קלי בישול'). יוצא דופן לכלל זה הוא 'דבר גוש': תפוח אדמה לוהט, לדוגמא, אוצר בתוכו את החום בצורה כמעט-מושלמת, ולכן אפילו אם הוא הוסר מן האש והועבר לכלי שני - לדעת חלק מהראשונים הוא ממשיך לבשל מאכלים שמניחים עליו.

הראשונים מזכירים סוג נוסף של בישול שלא ע"ג האש - כלי שלישי. מרק, לדוגמא, המצוי בכלי שהוא בושל בו - נחשב לכלי ראשון; לאחר שהעבירו אותו לכלי אחר - הוא נחשב לכלי שני; ואם יוסיפו ויעבירו אותו לכלי נוסף - הוא ייחשב לכלי שלישי. מדברי בעל ה"יראים" משמע שאין הבדל בין כלי שני לבין כלי שלישי, וכל מאכל המצוי בכלי שלא היה על האש - דינו ככלי שני. ואמנם, כך פסק ה"חזון איש" להלכה, שאסור להכניס 'קלי בישול' אפילו לכלי שלישי, רביעי או חמישי.

אמנם, מדברי התוס' (שבת לט ע"א) עולה שקיימת הבחנה בין כלי שני לשלישי, ודינו של כלי שלישי קל יותר. גם ה"בית יוסף" (סי' שיח) המסביר שהגמרא התירה לשפוך מים קרים לתוך ספל מים חמים כיוון שהספל אינו כלי ראשון או שני אלא כלי שלישי. הב"ח אמנם חלק על ה"בית יוסף", וכתב שאין שום הבחנה בין כלי שני לבין כלי שלישי, אך ה"פרי מגדים" פסק כדברי ה"בית יוסף", וכן אחרונים נוספים.

מחלוקת אחרונים זו, בנוגע למעמדו של כלי שלישי, היא מעשית מאוד כאשר באים להכין תה בשבת. ה"אגרות משה" פוסק להקל כדברי ה"פרי מגדים", שכלי שלישי אינו מבשל כלל, ולכן מותר להכניס עלי תה לכלי שלישי אפילו אם הם נחשבים ל'קלי בישול'. גם ה"משנה ברורה" מסכים עם ה"פרי מגדים", אך לדעתו עלי תה - שהם רכים ועדינים, ומתבשלים בקלות מרובה - מתבשלים אפילו בכלי שלישי. גם ה"שמירת שבת כהלכתה" (א', נז) פוסק שכלי שלישי אינו מבשל, אך מציין שאין להכניס עלי תה לכלי שלישי, שכן בישולם קל ומהיר.

מפי השמועה נאמר לי שהגרי"ד סולובייצ'יק נהג להכין תה אפילו בכלי שני, שלכל הדעות מבשל 'קלי בישול'. הסיבה לכך היא שהגמרא מציינת במפורש שלושה סוגי מאכלים שאינם נחשבים ל'קלי בישול' - מים, שמן ותבלין - ולדעתו תה נחשב לתבלין, שאינו נחשב ל'קלי בישול' ואינו מתבשל בכלי שני.