עיונים בספר שופטים

כפיות הטובה וגמולה (א)

בפעם הקודמת הצגנו את התמונה המורכבת-יחסית של "המעגל החוזר" בספר שופטים. אך באופן מפתיע, הנביא לא מסתפק בהצגת המעגל החוזר פעם אחר פעם לאורך סיפורי השופטים השונים, ורצף השופטים נפתח בתיאור מסכם של התקופה כולה, בפרק ב. נשאלת השאלה: מה הצורך בהקדמה זו, אם הספר יפרט לנו את הדברים במפורש בהמשך?

כדי לענות על השאלה הזו, נעיין בשני השיעורים הקרובים ביתר תשומת לב ביחידה שבה אנו עוסקים (ב', יא-ג', ו).

היחידה נפתחת בתיאור נרחב של חטאי בני ישראל בתקופת השופטים (ב', יא-יג). לחלק זה יש מבנה כיאסטי, כך שהחתימה היא מעין הפתיחה, וכך נוצרת לו מסגרת:

וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'

וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים

וַיַּעַזְבוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם

וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם

וַיַּכְעִסוּ אֶת־ה'

וַיַּעַזְבוּ אֶת־ה'

וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת

במרכז מופיעה הביקורת המרכזית על עבודת האלילים: בני ישראל עזבו את מי שהוציאם ממצרים, את מי שהיה א?להי אבותם, והלכו אחרי אלהי העמים שהוא עצמו הוריש מפניהם. צדדים שליליים רבים יש לעבודה זרה, אך כאן מודגש דווקא הפן של כפיות הטובה.

היחידה הבאה היא כמובן העונש. גם הוא מתואר בצורה נרחבת, ולמעשה יש בו שני מודלים של עונשים שה' הביא על ישראל במהלך תקופת השופטים – שוסים ואויבים:

וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל

1. וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם

2. וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם

בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד־ה' הָיְתָה־בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם, וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד

הפסוק האחרון ביחידה זו טומן בחובו ארמז לדברים המופיעים בספר דברים על הדור שמת במדבר ולא זכה להיכנס לארץ:

וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ ... שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם.  וְגַם יַד־ה' הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה עַד תֻּמָּם.

הביטויים המודגשים יוצרים הקבלה בין דורות ימי השופטים לבין דור המדבר, אלה שחטאו בחטא המרגלים ולא האמינו בה'. גם אלה וגם אלה "יד ה' היתה בם", ובשניהם העונש ניתן "כאשר נשבע ה' להם"; ואולי ניתן להוסיף שבשני המקרים החטא הוא בזיקה ברורה ליציאת מצרים (וראו בשיעור מספר 11, שדור השופטים מושווה גם לפרעה מסיבות דומות). דורות ימי השופטים מושווים, אם כן, למי שלא הגיע להם לרשת את הארץ בשל כפיות הטובה שלהם למי שהוציאם ממצרים; לדבר זה תהיה משמעות בהמשך, כפי שנראה בפעם הבאה.

נריה קליין