כפיות הטובה וגמולה (ב)

  • הרב נריה קליין
בית המדרש הוירטואלי

 

עיונים בספר שופטים

כפיות הטובה וגמולה (ב)

בפעם הקודמת התחלנו את העיון המעמיק בתיאור תקופת השופטים בפרק ב', ועסקנו בתיאור החטא ובתיאור העונש, המציג שני מודלים – שוסים ואויבים. כפי שהזכרנו בעבר, בתיאור הסכמטי של פרק ב' לא מתוארת זעקה לה' בעקבות העונש, אולי משום שבמבט?על ניתן לומר שזעקתם לא היתה אמיתית, וכי ישראל המשיכו לעבוד אלהים אחרים. בכל אופן, בהמשך ה' מקים להם שופטים, וגם תיאור זה ממשיך את שני המודלים של העונש – שוסים ואויבים:

1. וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם. וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֹת ה' לֹא עָשׂוּ כֵן.

2. וְכִי הֵקִים ה' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה יְקֹוָק עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט כִּי יִנָּחֵם ה' מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם. וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה.

במודל הראשון השופטים מושיעים מיד שוסיהם; אך הישועה לא מובילה את ישראל לחזור בתשובה, ובני ישראל לא שומעים אל שופטיהם. חטאם מזכיר הפעם את חטא העגל, בעזרת הביטוי "סרו מהר מן הדרך אשר...", המופיע גם שם (שמות ל"ב, ח). במודל השני השופט מושיע את ישראל מיד אויביהם. כאן מופיעה הסיבה לישועה – נאקת בני ישראל מפני לוחציהם ודוחקיהם, וביטויים אלה שוב מזכירים את יציאת מצרים: ה' שמע 'את נאקת בני ישראל' ולכן הושיעם (אף אם אינם ראויים לכך). במודל הזה מתוארים ישראל כמי שחזרו אל ה' בימי השופט, אך לאחר מות השופט שבו לסורם.

כעת, על פי המודל המקובל של המעגל החוזר בספר שופטים, אמור לבוא שוב העונש על חטאי בני ישראל – נתינה ביד אויבים או שוסים. אך זה לא מה שכתוב! אמנם, כפי שנפתחה היחידה הקודמת על העונש (פס' יד), אנו קוראים גם כאן את הפתיחה "ויחר אף ה' בישראל"; אך ההמשך שונה לחלוטין:

וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי. גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת.

העונש הפעם שונה לחלוטין: לא נתינה ביד אויב, אלא ביטול ההבטחה על הורשת הארץ!

מי שקרא את פרקים י"ג וכ"ג בספר יהושע יודע שה' פנה אל יהושע בנוגע לארץ הנשארת, ואמר לו שאחרי מותו הוא כבר יוריש את הארץ הזו לפני בני ישראל. יהושע הזהיר את ישראל שהדבר תלוי במעשיהם, והנה הגיע הרגע שבו חטאי ישראל הגדישו את הסאה, וה' מבטל את הבטחתו זאת.

העונש הסופי הזה קשור בטבורו במוטיב כפיות הטובה שהזכרנו בשני השיעורים האחרונים. היחידה מתארת את חטאי ישראל בזיקה ליציאת מצרים ולחטאי המדבר; כפי שדור המדבר לא האמין בה' אחרי כל הטובות שעשה להם ביציאת מצרים, כך גם ישראל של ימי השופטים; וכפי שדור המדבר לא זכו להיכנס ולרשת את הארץ, כך גם בימי השופטים העונש הוא, לבסוף, ביטול ההבטחה לירושת הארץ השלימה, 'הארץ הנשארת'.

ניתן כעת לענות על השאלה שבה פתחנו בשיעור שעבר: מה צורך יש בתיאור כללי של המעגל החוזר, כששאר הספר ממילא יפרט זאת? התשובה ברורה: התיאור של פרק ב' לא מופיע בשאר הספר. הוא אמנם מתאר במבט?על את המעגל החוזר, אך מתמקד בכפיות הטובה של ישראל, שהובילה לביטול ההבטחה להורשת הארץ הנשארת.

נשאלת השאלה, כמובן, באיזה שלב בתקופת השופטים החליט ה' על ביטול ההבטחה. אין לכך תשובה מפורשת בפסוקים כאן, אך ייתכן ובמקום שבו הדבר מתרחש – ישנם רמזים לכך. אך כעת, לאחר שסיימנו לעיין בכל המבואות לספר שופטים, הגיע הזמן להתחיל סוף כל סוף את סיפורי השופטים עצמם.

נריה קליין