כתובות דף לו – חיוב קנס באיילונית

  • הרב אברהם סתיו

ברקע לסוגייתנו עומדת מחלוקת התנאים שהובאה כבר בתחילת הפרק (כט ע"א) בעניין גיל הנערה שבעילתה מחייבת קנס. לדעת רבי מאיר דווקא בעילת נערה מגיל שתים עשרה שנים ויום אחד ועד גיל שתים עשרה וחצי מחייבת בקנס, ואילו לדעת חכמים אפילו בעילת קטנה מבת שלש שנים ויום אחד יש לה קנס.

על רקע זה דנה הגמרא (לו ע"א) בברייתא שפטרה בועל איילונית מקנס ותלתה שיטה זו בדעת רבי מאיר:

איילונית - אין לה לא קנס ולא פיתוי, אתא לר"מ, דאמר: קטנה אין לה קנס, והא מקטנותה יצתה לבגר.

כלומר, האיילונית אינה מביא סימני נערות לעולם, ומשום כך היא נחשבת כקטנה לאורך עשרים שנות חייה הראשונות, ורק לאחר מכן היא נחשבת כבוגרת גמורה. ממילא, לדעת רבי מאיר אין מצב שבו האיילונית תהיה נערה, ולכן אין לה קנס. זאת בניגוד לדעת חכמים המחייבים קנס בקטנה וממילא גם באיילונית.

הבנה פשוטה זו של דברי הגמרא מתנגשת באופן חזיתי עם פסיקת הרמב"ם.

הרמב"ם (נערה בתולה א) פסק בהלכה ח' כדעת חכמים:

ומאימתי יהיה לבת קנס מאחר שלש שנים גמורות עד שתבגור.

ולמרות זאת בהלכה ט' פסק שאין קנס לאילונית!

על סתירה זו עמד הראב"ד (שם) והקשה:

אמר אברהם: גם זה טעות, שהאילונית לדברי חכמים יש לה קנס עד שתהיה בת עשרים שמקטנותה יצאה לבגרות.

מתוך חומר הקושיה כתב המהרש"ל שהרמב"ם לא התייחס כלל לאיילונית קטנה, אלא רק לאיילונית בת עשרים ומעלה שכבר נחשבת כבוגרת.

אמנם קשה מאד לומר זאת בדעת הרמב"ם, ולכן כתב הכסף משנה שלדעת הרמב"ם גם חכמים מודים שאין קנס לאיילונת, אלא שעדיין יש לדון כיצד ליישב עמדה זו עם לשון הגמרא בסוגייתנו. לנו, על כל פנים, חשוב יותר ההסבר העקרוני שנותן הכסף משנה לשיטת הרמב"ם:

ואפשר לדחות ולומר שסובר רבינו דכיון דגבי קנס 'נערה' כתיב אף על גב דלחכמים קטנה בכלל כיון דמדכתיב נערה חסר ה"א מפקינן לה כדאיתא בגמרא, איכא למימר דהיינו דוקא קטנה דאתיא לידי נערות אבל אילונית דלא אתיא לידי נערות לא.

הכסף משנה מסביר שחכמים אינם מתעלמים מן העובדה שהפסוק מדבר על "נערה", ואלא שהם לומדים מכך שדווקא מי שראויה להיות נערה יש לה קנס.

 

מהו ההיגיון בקביעה זו? נראה שחכמים מסכימים שעיקר הפגיעה שמחייבת בקנס היא הפגיעה ב"נעורים", היינו בשלב שבו הנערה ראויה להינשא. אלא שלדעתם יש לחייב גם את מי שבועל את הנערה בקטנותה, משום שכשתגדל הדבר ישפיע על נעוריה.