כתובות דף לח – קנסה לבדו לעצמה

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו אנו למדים שבמקרה בו נערה התארסה, התגרשה, ולאחר מכן נאנסה, האונס משלם את הקנס לנערה עצמה (ולא לאביה).

מקרה זה הנו מקרה מיוחד, זאת משום שכאשר הנערה התגרשה מהאירוסין, היא מצויה במצב מורכב מבחינה הלכתית: מצד אחד אותה נערה הייתה מקודשת לבעלה ולכן הוא היה שותף בהפרת הנדרים שלה, מאידך היא עדיין הייתה שייכת לאביה מבחינה ממונית, וכפי שכתב הרמב"ם "שאין האירוסין מוציאין מרשות האב" (רמב"ם הלכות נערה בתולה פרק ב הלכה טז). לכאורה, מהאמור היינו צריכים לומר שהדין במקרה של אותה נערה יהיה דומה לדין נערה רגיל - שכל התשלומים יהיו לאביה; אולם, אין הדבר כן שהרי רק הקנס הוא לה ורק שאר התשלומים הם לאביה, כפי שפסק הרמב"ם:

"הבת שנתארסה ונתגרשה קנסה לבדו לעצמה נאנסה או נתפתתה ואחר כך נתקדשה לאחר קנסה ושאר הדברים לאביה שאין האירוסין מוציאין מרשות האב" (שם).

 

הסיבה לשוני הוא מהדיוק בפסוק "אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה " ממנו למדים שאם היא אורשה הקנס הוא לעצמה; שאר התשלומים הם לאביה משום שעצם הקביעה שתשלום הקנס הוא לנערה מוגדר כדבר חידוש 'ואין לך אלא חידושו'.