כתובות | דף לח | קנסה לבדו לעצמה

נערה שהתארסה והתגרשה מצויה במצב מורכב מבחינה הלכתית: מצד אחד בשעה שהייתה מקודשת בעלה היה שותף בהפרת נדריה, ומצד שני היא עדיין הייתה שייכת לאביה מבחינה ממונית, וכפי שכתב הרמב"ם (נערה בתולה ב, טז) – "אין האירוסין מוציאין מרשות האב". בסוגייתנו אנו למדים שאדם שאנס נערה כזו משלם קנס לנערה עצמה, ולא לאביה.

לכאורה היה מקום לומר שדינה של נערה כזו דומה לשל נערה רגילה, וכל תשלומי האונס יהיו לאביה, אך הרמב"ם (שם) פסק ש"קנסה לבדו לעצמה", ולא תשלומי הבושת והפגם. הדבר נלמד מדיוק בלשון הפסוק, המבהיר שמדובר ב"נערה אשר לא אורשה", ואם היא כבר התארסה – הקנס לעצמה, אך שאר התשלומים הולכים לאביה משום שהקביעה שהקנס ניתן לנערה היא דבר חידוש, ואין לך אלא חידושו.