דילוג לתוכן העיקרי

עירובין | דף נה | לא בשמים היא

 

חשיבות העיסוק בדברי תורה רבה. רבותינו ז"ל לימדו אותנו שניתן לקנות את התורה על ידי הלימוד, העיון וההעמקה בה – על אדם להיות בקי בתורה כפי שהוא בקי בקרובי משפחתו.

באופן זה מפרשים גם את הפסוק: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ ... לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה ... וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ". לכאורה, אם התורה לא הייתה ניתנת לנו, היה על כל אחד מאתנו לעלות לשמים על מנת לקחת אותה. כפי שאם הייתה התורה מעבר לים, היה עלינו ללכת ולקחת אותה. למעשה, דברים אלו הובאו על מנת ללמדנו שאם צריך היה לעשות דברים כגון אלה, קל וחומר שעלינו להתאמץ מאוד בזכירת הלימוד שלנו.

פשט הסוגיה הוא באמת כפי שהסברנו, והיא מתייחסת לאופן שבו אנו מחויבים בידיעת התורה. מעניין פירושו של רב אחא גאון משבחא בספר השאילתות (תולדות שאילתא יט):

"מכאן לתלמיד חכם שיש לו רב במדינת הים שצריך לכת אחריו".


ניתן לומר שדברי רב אחא הם למעשה השלכה מעשית מהאמור בגמרא – כשם שבאופן עקרוני היה על האדם ללכת אל מעבר לים ולקחת את התורה, אם הצורך הוא מעשי כמו במקרה שבו רבו נמצא מעבר לים, עליו ללכת אחרי רבו ו'לקחת' ממנו את התורה.

דרישה זו מהאדם להתאמץ להשיג את התורה אינה יכולה להסתכם במאמץ גופני, הדורש טיפוס או הליכה ליעד מסויים. כשם שדרישה זו קיימת ברמה הפיזית, כך היא קיימת אף ברמת העיון וההתמדה. כלומר, אם קשה להבין דבר מה עלינו להתאמץ, לחקור ולעיין יותר מכפי הכוח שיש לנו – כפי שעליה לשמים הינה מעבר לכח שלנו, על מנת להבין את דברי התורה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)