דילוג לתוכן העיקרי

עירובין | דף צ | 'להבריח מים עשויות'

 

בסוגייתנו מובאת מחלוקת בין רב ושמואל בשאלה האם מותר לטלטל בכל השטח של ספינה שהשטח שלה הוא בית סאתיים (ומעלה). דין זה מיוסד על כך שבהלכות שבת נאסר הטלטול בשטח שהוא כשטח המשכן (בית סאתיים) אלא אם המחיצות של אותו השטח נעשו לשם דירה.

לדעת רב אין כל בעיה בטלטול משום שיש לספינה מחיצה ,ולדעתו היא כרשות היחיד לכל דבר ועניין. ברם, לדעת שמואל קירות הספינה לא נעשו לשם דיור אלא לשם מניעת כניסת מי הים לתוך הספינה ולא לשם דירה. מסיבה זו טוען שמואל שמדובר בכרכף שגודלו יותר מבית סאתיים שדינו כדין כרמלית ומותר לטלטל בה ארבע אמות בלבד.

הנחה זו, שמטרת דפנות הספינה למנוע רק את כניסת המים, נלמדה לעיל בהקשר שונה מעט, בנוגע לדיון על יצאה מחוץ לתחום שבת על גבי ספינה (דף מג עמו א):

"ורבי זירא מאי טעמא לא אמר כרבה? אמר לך: מחיצות להבריח מים עשויות. ורבה, מאי טעמא לא אמר כרבי זירא? בספינה מהלכת כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי בשעמדה".


השאלה המתבקשת היא כיצד ליישב את הסתירה בין הסוגיות; כלומר, בסוגייתנו סובר שמואל שמחיצות 'להבריח מים עשויות' ובסוגיה לעיל, רבה שמקבל את דעת שמואל בספינה, בכל זאת סובר שמחיצות הספינה יוצרות רשות היחיד ולא עשויות להבריח מים בלבד.

בעלי התוספות (שם ד"ה כי פליגי בשעמדה) ורבי יום טוב אשבילי מבארים כי גם לדעת שמואל מחיצות שנעשו על מנת להבריח מים נחשבות כמחיצה לעניין שבת, לכן מותר להלך בכול הספינה ולא רק בארבע אמות. אולם כאשר מדובר בספינה הגדולה מבית סאתיים, יש צורך במחיצות לשם דירה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)