לשמה (3) – כיצד ניתן להתקדם בסולם ה"לשמה"?

  • הרב אלעד גוטמן
בית המדרש הוירטואלי

 

עבודת ה'

שעור שלוש עשרה – "לשמה" (3) - כיצד ניתן להתקדם בסולם ה"לשמה"?

בשני השעורים הקודמים עסקנו בהגדרת המוטיבציות הבסיסיות למעשינו והעלנו דרך מעשית לחשיפת המניעים שלנו. היום נדון בשאלה כיצד ניתן לשפר את המניע למעשים שלנו. כזכור, בשיעור הקודם ובזה שלפניו הזכרנו ש"הנמקה סופית" היא כזו שאין אחריה שום נימוק ובעצם אין לה הסבר. ממילא, אדם הטוען שהוא עושה מעשה בגלל שהוא מוסרי אך מנמק את המוסריות שלו בכך שהוא יקבל עליה שכר בסופו של יום איננו אדם מוסרי, אלא הוא אדם שהמוטיבציה שלו היא שכר – והוא רק הוא עושה מעשים מוסריים. "הנמקה סופית" היא כזו שלא ניתן להסבירה על ידי מערכת אחרת משום שבכך היא מאבדת את ערכה.

לאור זאת יש לשאול, כיצד ניתן לעבור מ"הנמקה סופית" אחת לחברתה. דהיינו, כיצד אדם שההנמקה הסופית שלו היא "כיף לי" יוכל להתקדם (באמת ולא רק ברמה המעשית) ולהפוך להיות אדם שההנמקה הסופית שלו היא מוסר?

התשובה לשאלה זו, בעיניי, היא "טעמו וראו כי טוב ד' ' (תהלים ל"ד, ט'). לא ניתן לעבור מהנמקה אחת לחברתה בעזרת טיעון או ההסבר כזה או אחר, אם לאדם אין הזדהות פנימית עמוקה עם רובד הנמקה מסוים. אם אדם לא מוצא בעולמו הפנימי פשר לטענה מסוג מסוים, לא נוכל להעבירו לעולם אחר. אך בהחלט אפשר להעבירו אל עולם בעל הנמקה שונה ובכך ל"טעום" את טעמם של חיים כאלה. אדם שכל מה שמעניין אותו הוא האינטרסים האישיים שלו ועובר לחיות בחברה אלטרואיסטית (התנדבותית), בתחילה הוא עדיין חובש את משקפיו הישנים וברור לו ש"הכל אינטרסים", אך מכיוון ששוב ושוב הוא נפגש עם עולם אחר לאט לאט תפיסת העולם שלן נסדקת. בשלב הראשון הוא מתחיל לקלוט שיתכן עולם אלטרנטיבי משלו, אך הוא עדיין מעריך את העולם האלטרואיסטי במושגים אגואיסטים (כלומר כדאי לכל אחד להיות אלטרואיסט משום שבסופו של דבר הוא ירויח). עם הזמן, תיווצר בתוכו הפתיחות הנפשית ואחר כך ההזדהות הנפשית עם האפשרות לחיים שביסודם הנחות יסוד אלטרואיסטיות.

אם נסכם, נאמר שהדרך להתקדם בעבודת ה"לשמה" היא לחבור לאנשים כאלו שחיים בפועל חיים קרובים יותר לעולם שכזה (כמובן, שניתן ל'חבור' לאנשים כאלו דרך ספריהם, או ללכת בדרך 'ההתבוננות'; כלומר, אם האדם ידבר על זה, ילמד את זה וישנן את זה, ייתכן שבסופו של דבר הדברים יחלחלו לתוכו).

ר' אלעד גוטמן