מבוא להלכות דעות

  • הרב אביעד ברטוב
א. פתיחה
בהלכות יסודי התורה הרמב"ם עסק בפן השכלי-אמוני של גיבוש הדעה הנכונה, ובהלכות דעות הוא עובר לעסוק בפן הפסיכולוגי האישי של הטמעת הדעות הנכות בהתנהלותו של האדם והבאתו אל חווית הדבקות. הלכות דעות הן חידוש ייחודי של הרמב"ם בעולם הפסיקה: במשנה תורה של הרמב"ם מוקדשת לענייני הדעות יחידה עצמאית - הלכות דעות, אך בספרי הפוסקים שבאו לאחר הרמב"ם, כגון הטור והשו"ע, הלכות אלו מצטמצמות למספר סימנים בודדים. בנוסף לכך, הפוסקים שלאחר הרמב"ם התמקדו גם בעניינים אלו בהלכות מעשיות, לעומת הרמב"ם, אשר קבע את ספר מדע כהדרכה לגיבוש האישיות והמידות, ולכן הוא מרחיב גם בנקודות אשר אינן מהוות "הלכה למעשה" בלבד.
בפתיחה להלכות דעות הרמב"ם מפרט את המצוות עליהן הלכות דעות מבוססות:
א. להדמות בדרכיו. ב. להדבק ביודעיו. ג. לאהוב את רעים. ד. לאהוב את הגרים. ה. שלא לשנוא אחים. ו. להוכיח. ז. שלא להלבין פנים. ח. שלא לענות אומללים. ט. שלא להלוך רכיל. י. שלא לנקום. יא. שלא לנטור.
ניתן לחלק מצוות אלו לשני חלקים: החלק הראשון עוסק במודל לחיקוי של האדם - המודל הראשון הוא מידותיו של הקב"ה, והשני הוא דרכי תלמידי חכמים. החלק השני עוסק במצוות חברתיות אשר מטרתן היא לשמור על אוירה ציבורית תקינה ונעימה.
המהלך אותו מנסה הרמב"ם לבנות בתיקון מידותיו של האדם, אפוא, הוא כדלהלן: ראשית, על האדם לעסוק בשליטה והכוונה של אישיותו, ומשם עליו להמשיך ליישום המידות הטובות בהתנהלותו החברתית.
ב. מבנה הלכות דעות
עיון במבנה הלכות דעות יראה כי הן מבוססות על שתי מצוות מרכזיות: להדמות בדרכיו לדרכי האל - "והלכת בדרכיו" (דברים, כ"ח, ט); ולהתחבר לתלמידי חכמים ובכך להתקרב לאל - "לדבקה בו" (שם, י"א, כב). בין שני העקרונות המרכזיים של הלכות דעות, הרמב"ם משבץ שני עניינים נוספים, דרכי הרפואה ושמירת הגוף, ומצוות שבן אדם לחברו, אשר מקורותיהם במקרא ובחז"ל מועטים מאוד. בכך הרמב"ם קובע כי הדרך לשמירת הדעות אינה רק תוצאה של עבודה אישית ופנימית של שליטה עצמית, אלא גם היא תוצר של שמירה על תנאים סביבתיים נאותים ושמירה על בריאות הגוף. ניתן לראות בנקודה זו ביטוי להשכלתו הרפואית של הרמב"ם וחיבור מסויים בין עולם הרפואה לבין עולם ההלכה.
לאחר העיסוק בענייני דעות ורפואה, הרמב"ם דן בעניינים חברתיים. חסידים נוהגים להגיד בשם ה"אוהב ישראל" מאפטא (הרב אברהם יהושע השל), כי יראת שמים אמתית באה לידי ביטוי בכך שככל שהאדם מתקדש יותר, כך הוא נעשה אהוב וחביב יותר על בריות. נקודה זו באה לידי ביטוי גם בכך שהרמב"ם סידר את הלכות דעות לאחר הלכות יסודי התורה, וכן בקביעת מבנה הלכות דעות.  
ג. דעות ומידות 
הרמב"ם משתמש במונח "דעות" במשמעות של "מידות", וייתכן שהוא עשה זאת בעקבות הפסוק הפותח את הלכות דעות - "בכל דרכיך דעהו" (משלי, ג' ו). משמעות הדבר היא כי החובה של האדם לעסוק בתיקון מידותיו היא חלק ממצווה דתית של דבקות בקב"ה, ואין מדובר בהשתלמות אישית גרידא. חובת ההידמות לאל, כפי שהיא הוגדרה בחז"ל, היא חובה כללית לפיה אדם צריך לדבוק במידות הטובות של הקב"ה - רחום חנון וכדומה (שבת קלג:; סוטה יד.). ברם, תכנית השתלמות מסודרת ומפורטת במידות אלו לא נמצאת בחז"ל, ולשם כך הרמב"ם גיבש את הלכות דעות. ההדרכה המרכזית בהלכות אלו היא השאיפה ל"דעה בינונית", דהיינו יצירת איזון בין המידות השונות והבאתן לידי פעולה יעילה ומועילה.
ארבעת הפרקים הראשונים בהלכות דעות מתמקדים בנושא זה, החל מהגדרתה של הדעת הבינונית (פרקים א' - ג') ועד לדרכים להשגתה באמצעות דרכי הרפואה (ג' - ד'). החידוש הגדול של הרמב"ם בנקודה זו הוא השילוב של גוף ונפש, שילוב שיש בו רווח כפול. ראשית, הוא מקרב את האדם לתורת המידות היהודית, דהיינו הלכות דעות, בהתבסס על הידע הקיים בנושא. שנית, הוא מוסיף את הפן הפיזיולוגי בשליטה על הנפש, וזאת באמצעות משתנים סביבתיים וחיצוניים.
בפרק ה' של הלכות דעות הרמב"ם עובר לעסוק בענייני התנהלות תלמידי חכמים. פרק זה הוא הכנה לפרק ו', אשר דן בדבקות בתלמידי חכמים, המצווה השנייה בהלכות דעות. בהכנה זו הרמב"ם מגדיר מיהו תלמיד חכמים על פי התנהגותו. בכך, הרמב"ם גם יוצר מודל עבור אלו אותם הוא שואף להכווין אל הדעה הבינונית, תוך הרחבה לגבי הרף הגבוה יותר להתנהלותם של תלמידי חכמים, והוא מפרט הכוונות ברורות לכלל הציבור בענייני אכילה ושתייה, יחסי אישות ועוד. החיבור לתמידי חכמים מסייע להתקרב לקב"ה. בשפה החסידית מכונה קשר זה "צינור", מתוך תפיסה רוחנית-קבלית כי קרבה זו יכולה להביא שפע רוחני לאדם. בניגוד לכך, אצל הרמב"ם מטרת הקרבה לתלמידי חכמים היא יצירת סביבה חברתית בעלת השפעה טובה: כיוון שהאדם מושפע מסביבתו, מוטל עליו להיות בסביבה אשר תוביל להתנהגות במידות טובות.
בהמשך הלכות דעות, הרמב"ם עוסק בעניינים רבים של מצוות בין אדם לחברו, הקשורות לסביבתו של האדם. גם כאן המטרה המרכזית היא בהקניית הדעות הנכונות והתדבקות בדרכיו של הקב"ה.
 
 
 
**********************************************************
*
 
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון תשע"ח
נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי
*******************************************************
בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון
The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
האתר בעברית:                    http://vbm.etzion.org.il
האתר באנגלית:                 http://www.vbm-torah.org
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
 
 
**********************************************************