מבוא לספר שמות

  • הרב מנחם ליבטאג

מבוא לספר שמות

מהו "ספר שמות"?

קודם שנבוא לדון בשאלה זו נדון בהגדרת המושג "ספר". הנחתנו הבסיסית בלימודנו את התורה היא שלכל ספר יש נושא ייחודי. כאשר אנו לומדים כל ספר אנו מנסים לחשוף "נושא" זה, והוא מסייע לנו מאוחר יותר בלימוד הספר. בספר בראשית היוו תהליכי הבחירה והדחייה את "נושא הספר". כדי לחשוף את ה"נושא" של ספר שמות נשתמש בגישה דומה לזו שבה השתמשנו בלימוד ספר בראשית. כפי שנראה, שאלה זו איננה פשוטה כלל ועיקר.

תוכן עניינים

על מנת לחשוף את הנושא הייחודי של הספר עלינו לבנות רשימה של נושאיו המרכזיים ולנסות למצוא את "החוט המקשר" ביניהם. להלן תוכן העניינים המוסכם על הכול (מבלי להיכנס למחלוקות שונות):

א. יציאת מצרים (פרקים א-י"ז, כולל המסע להר סיני).

ב. מעמד הר סיני (פרקים י"ח-כ"ד, כולל המצוות שבפרשת משפטים).

ג. ציוויי המשכן (פרקים כ"ה-ל"א, ציווי הקב"ה לבנות את המשכן).

ד. חטא העגל (פרקים ל"ב-ל"ד, כולל סיפור הלוחות השניים).

ה. בניין המשכן (פרקים ל"ה-מ; חלק זה מסתיים בהשראת השכינה במשכן).

על מנת לזהות את הנושא המרכזי של ספר שמות עלינו למצוא עתה מה מקשר את כל הנושאים האלה.

קל מאוד להסביר מדוע מתחיל ספר שמות בסיפור יציאת מצרים: בכך הוא ממשיך את הסיפור שבו הסתיים ספר בראשית. כבר הסברנו (בשיעורנו לפרשת ויגש) כי השלב האחרון בתהליך הבחירה היה החלטתו של הקב"ה שכל בני יעקב יהפכו לעם הנבחר. בתום התגלותו האחרונה אל יעקב אבינו (מ"ו; א-ד), שבה מודיע לו הקב"ה כי הוא יורד מצרימה כדי להפוך לעם גדול וייחודי (כפי שהובטח בהתגלות הראשונה לאברהם, י"ב; א-ג), מפרטת התורה את שמות כל היורדים מצרימה עם יעקב (מ"ו; ח-כז). באותה רשימה פותח ספר שמות ("ואלה שמות") ומסביר כיצד הפכו בני ישראל לאותו עם גדול. סיפור יציאת מצרים (ההשתעבדות והגאולה ממנה) ממשיך את ספר בראשית גם בכך שהוא מתאר את קיום הבריתות בין הקב"ה ואברהם אבינו (ברית בין הבתרים [ט"ו; יג-יח] וברית המילה [י"ז; ג-ח]).

הנושא הבא - מעמד הר סיני - זורם במישרין מסיפור יציאת מצרים, שהרי אחת הסיבות העיקריות להוצאת בני ישראל ממצרים היא מתן תורה (ראה ג; יב ורש"י ורמב"ן על אתר). אנו נראה גם כי מעמד הר סיני מחזק את ברית המילה בכך שהוא מסביר כיצד הפכו ישראל לעם.

מנקודה זו והלאה מתחילה הבעייתיות בהשתלשלות הספר. היינו מצפים שלאחר תיאור מתן תורה יתעד ספר שמות את כל המצוות שקיבל עם ישראל בעת ההיא. חלף זאת מתאר הספר רק חלק ממצוות אלו (הדיברות ופרשת משפטים), ואז הוא עובר להתמקד בעיקר במצוות המשכן ודוחה את שאר המצוות (שניתנו בהר סיני) לספרים ויקרא, במדבר ודברים. הגדרת ה"נושא" של ספר שמות חייבת, אם כן, להסביר מדוע הוא מתעד רק מצוות מסוימות ואז עובר לעיסוק מתמיד ומעמיק במשכן.

גלות וגאולה

בהקדמתו הקצרה לספר שמות מנסה רמב"ן להתמודד עם שאלות אלה. לאחר שהוא מגדיר את ספר בראשית כ"ספר היצירה" [יצירת/בריאת העולם ויצירת עם ישראל (ותהליכי ההיסטוריה המלווים אותו)] הוא מסביר כי ספר שמות מתחיל את דרכו בסיפור יציאת מצרים "בעבור כי ירידתם שם היא ראשית הגלות כי מאז הוחל". אחר כך הוא מסביר את ה"דילוג" מיציאת מצרים למעמד הר סיני, ואחר כך למשכן: "וכשיצאו ממצרים, אף על פי שיצאו מבית עבדים, עדיין ייחשבו גולים, כי היו בארץ לא להם, נבוכים במדבר, וכשבאו אל הר סיני ועשו משכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלת אבותם, שהיה סוד א-לוהי עלי אהליהם".

אין ספק שיש לבעל דין מקום לחלוק על מסקנתו של רמב"ן, אך ברור שהנחתו הבסיסית דומה לזו שהנחנו בהקדמה: לכל ספר מחמישה חומשי התורה יש נושא מרכזי! במסגרת לימודנו את ספר שמות נצעד בדרך דומה לזו של רמב"ן וננסה להראות כיצד מתייחס ספר שמות לקיום ההבטחה לאבות (כפי שתוארה בספר בראשית). בתחילה נראה כיצד מהווים תהליך היציאה ממצרים והמאורעות שאירעו סביב מעמד הר סיני קיום של אותה הבטחה א-לוהית, ואחר כך נסביר איך (ולמה) מהווים חטא העגל ובניית המשכן מרכיבים אינטגרליים של מעמד הר סיני.

שיעורנו הראשון יעסוק בהתגלות למשה רבנו בסנה ובשליחותו הכפולה של משה - לבני ישראל ולפרעה. השיעורים על פרשיות וארא-בא יתמקדו במשימתו של משה להכין את בני ישראל לגאולה. בפרשת בשלח נסביר את הסיבות למאורעות שהתרחשו בין יציאת מצרים למעמד הר סיני. בפרשיות יתרו-משפטים נעסוק במעמד הר סיני, ובמיוחד במצוות של פרשת משפטים. ושיעורינו לפרשיות תרומה-פקודי יתמקדו בקשר שבין המשכן, מעמד הר סיני וחטא העגל.

ספר שמות ופרשת שמות

נסיים שיעור זה בניסיון להסביר כיצד מכינה פרשת שמות תשתית למאורעות העתידים להתרחש בספר. ראינו כי נושאו המרכזי של ספר בראשית מוצג בהתגלות ייחודית: התכנית הא-לוהית של הבחירה עולה כנושא העיקרי בכל התגלות של הקב"ה לאבות. בדומה לכך מוצג לראשונה גם הנושא המרכזי של ספר שמות בהתגלות למשה רבנו במעמד הסנה.

שני הפרקים הראשונים של הספר מהווים רקע להתגלות: פרק א מסביר כיצד הפכו בני ישראל במצרים לעם (ראה א; יז) כפי שהובטח ליעקב אבינו בהתגלות האחרונה אליו (בראשית מ"ו; א-ד, י"ב/א-ג) ואיך החלה ההשתעבדות (א; ח-כב) שחזה אברהם בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו; יג-טו), ופרק ב מתאר את חייו של משה רבנו מלידתו ועד למעמד הסנה.

המסר של הקב"ה בסנה

בשיעורנו לפרשת שמות נראה כי ההתגלות בסנה היא הרבה יותר מסתם "תדרוך"! הקב"ה מטיל על משה משימה ומסביר את המטרה העומדת מאחריה. על מנת להעריך נקודה זו יותר נציג את התרשים הבא, המסדר את הפרשייה כולה (ג; א - ד; יז) ומראה את זרימת הנושא בה:

1. הקדמה:

א. ג; א-ג: משה מבחין בסנה.

ב. ג; ד-ו: הקב"ה מתגלה למשה.

2. המשימה:

א. ג; ז-ט: המטרה: משימתו של משה היא קיום הבטחת ה' לאבות.

ב. ג; י: תיאור המשימה עצמה.

3. שאלות והבהרות:

א. ג; יא-יב: "מי אנכי כי אלך אל פרעה?".

ב. ג; יג-כב: "מה אומר אליהם [לבני ישראל]?".

ג. ד; א-ט: למה (וכיצד) יאמינו לי?

ד. ג; י-יז: כיצד אני אישית יכול להיות הדובר שלך?

בראשית הדרך הקב"ה מתגלה למשה (1) ומסביר לו את המשימה ואת מטרתה (2). במרכז התרשים נמצא ציווי הקב"ה על משה להוציא את בני ישראל ממצרים (2ב). תגובת משה למשימה זו היא כמה וכמה שאלות הבהרה כיצד עליו לבצע את המשימה.

במסגרת השיעורים על פרשיות שמות-וארא נסביר את תוכן המשימות ואיך בדיוק מקבל משה שליחות כפולה שכזו (לבני ישראל ולפרעה).