מבוי עקום

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

עירובין דף ו – מבוי עקום

בסוגייתנו מובאת מחלוקת בין רב לשמואל בנוגע לדין 'מבוי עקום':

"מבוי עקום, רב אמר: תורתו כמפולש, ושמואל אמר: תורתו כסתום".

המחלוקת היא האם דין מבוי עקום הוא כמבוי מפולש משום שיש לו שני פתחים לרשות הרבים, או כשני מבואות סתומים שיש להם פירצה. כלומר, לשיטת רב שנפסקה להלכה (שו"ע שסד ג) צריך להציב צורת הפתח באמצע - במקום העיקול, ולתקן את הפתחים של המבוי באמצעות קורה או לחי (כדין כל מבוי סתום). כמו כן, ניתן ליצור צורת הפתח בכל אחת מהכניסות ובעיקול להניח לחי או קורה.

לפי הסבר זה יוצא שרב סובר שדין מבוי עקום הוא כשני מבואות קטנים פרוצים, וכל אחד מפולש לרשות הרבים. אולם, לדעת ר"י, רשב"א, רטב"א, ר"ן ועוד, דין מבוי עקום הוא כדין מבוי אחד המפולש בשני ראשיו לרשות הרבים ואין צורך לתקן את העיקול, ולכן די בצורת הפתח רק באחת הכניסות וקורה או לחי בצד השני.

שאלה מעשית שעולה בימינו היא מדוע לא מצריכים צורת הפתח לכל עיקול שיש ברחובות כשמתקנים עירוב בערים?

רבי יוסף מטראני (מהרי"ט א, צד) כתב שהצורך בצורת הפתח בעיקול של מבוי עקום, הוא רק כשרוצים לערב את המבוי בלבד, אולם, כשמערבים עיר לא צריך צורת הפתח במבוי עקום. נראה להסביר את דבריו בכך שכשמערבים עיר שלמה, למעשה כל העיר מוקפת בחומה ולא צריך תיקון נוסף.

כיון אחר מובא בדבריו של רבי דוד הלוי סגל בשם רבי יעקב וויל (ט"ז אורח חיים סימן שסד ס"ק ב), רק כשיש שישים ריבוא בני אדם שעוברים במקום צריך תיקון של צורת הפתח, אבל בימינו שאין שישים ריבוא, אין זה נחשב לרשות הרבים מדאורייתא ולכן לא צריך תיקון לכל עיקול ברחוב. יש לציין שהט"ז כתב למסקנה שאין להקל בעקבות דבריו של רבי יעקב וויל, והמנהג להקל נבע מכך שעיר שיש לה חומה לא צריכה צורת הפתח (כעין ההסבר שהציע המהרי"ט).

דרך נוספת מציע הרב אברהם ישעיהו קרליץ (חזון איש סה, ס"ק יז). לדבריו היות והחצרות כיום לא פתוחות לתוך המבוי, אין להם דין של מבוי – דינם הוא כחצר; לדבריו, כל הדרישה של צורת הפתח כשיש עיקול היא רק במבוי עקום ולא בחצר (גם אם היא עקומה).

הרב ירון בן צבי