מבני מי תצא תורה?

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

מהר''ל נתיבות עולם

מבני מי תצא תורה?

המהר"ל בהמשך פרק י' עוסק במספר מימרות שבהם ישנה אזהרה בכבודם של אנשים מסוימים כי דווקא מהם מסוגלת תורה להתפתח. בין האנשים הללו נמצאים בני עניים, בני עמי ארצות וכד'.

ניתן היה להבין שהגמרא מושתתת על עיקרון המוסרי לפיו יש לנהוג כבוד בכל אדם מצד צלם אלוקים אשר בקרבו גם אם בפועל אין הוא ניכר לעין. הוא קיים בפוטנציאל ומי יודע מה עלול או אפשרי לצאת ממנו. אין בדברים אלו כל כוונה לומר שיש להם יתרון על פני בניהם של עשירים או ת"ח.

המהר"ל לא מבין כך את המימרות הללו ומבארם באופן שיסביר מדוע דווקא מאנשים שכאלה תצא תורה ולא מאנשים עשירים או ת"ח.

נפתח בגמרא בנדרים פא ע"א העוסקת בבניהם של עניים:

הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה שנאמר: יזל מים מדליו שמהן תצא תורה.

המהר"ל מסביר שישנה מוכנות טבעית אצל עניים להוליד בן ת"ח כיון שיש בהם מידות המסוגלות לכך כגון: הפשיטות, הענווה וההכנעה. תכונות אלו יוטבעו בבן שייולד והם נדרשות על מנת להיות ת"ח כפי שכבר ראינו לעיל בעיונים מספר 6 ו-9. ניתן אף להוסיף ולומר שאין מדובר כאן רק בהעברת תכונות גנטית כי אם חינוך למידה שכזאת. ילד שגדל בבית בו הענווה, ההכנעה והפשיטות מן החומר היא דבר מורגל וברור יקנה מידה זו גם לעצמו והיא שתאפשר לו לקנות תורה בריוח באופן שתמלא את כל הוויתו ולא כחלק משאר מאוויו. מה שאין כן, ילד שיתחנך על עושר ומליאות חומרית לא ייוותר לו מקום בנפשו לקנות את התורה כמילוי לכל הוויתו אלא רק כמעין חוכמה או תחביב.

נעבור לגמרא בסנהדרין צו ע"א העוסקת בבניהם של עמי הארץ:

אמר ר' זירא והזהרו בבני עמי הארץ שמהן תצא תורה .

לכאורה דבר זה תמוה הלוא דווקא בבית ת"ח יחנכו אותו על ברכי התורה ומדוע דווקא בבית ע"ה יצא בן ת"ח? על כך מבאר המהר"ל שהעולם מורכב מחומר גופני ושכל רוחני אלוקי. אין אפשרות לקיום חומר בלבד כי לא יהיה מה שיחיה אותו, ואין מציאות של רוח בלבד כי לא יהיה מי שינשא אותה. משום כך דווקא בבית ע"ה שהאב מהווה את הצד הגופני יכול לצאת בן שישאף להיות ההשלמה לאביו שהרי "בן כרעא דאבוה" ויפתח את הצד השכלי- רוחני שלו. משא"כ בבית של ת"ח שהצד השכלי- רוחני קיים במלוא עוזו ייוצר מצב הפוך בו הבן ירצה להשלים את הפן הגופני החסר באב ולכן יימשך לגופניות ולא יהיה ת"ח. נראה שזהו היסוד להתנגדות של הצאצאים לדרכם של אבותיהם לא כסתם חוצפה והתרסה אלא כרצון להשלים את שחסר בתמונה כולה.

ר' משה כהן