מדבר שקר תרחק

  • הרב נחמיה רענן
חסידות בפרשת השבוע
פרשת משפטים
"מדבר שקר תרחק"[1]
א. ההרחקה מן השקר בחסידות
באופן פשוט, איסור השקר מוגדר כמצווה שבין אדם לחברו. כך עולה גם מפרשתנו, בה מופיע האיסור (שמות, כ"ג, ז) במסגרת דיני משפט והלכות דיינים (שם, ו - ח). אולם, בדברי חז"ל מצאנו שלשקר יש השפעה גם על מערכת היחסים שבין אדם למקום:
א"ר ירמיה בר אבא, ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, וכת חניפים, וכת שקרים, וכת מספרי לשון הרע...כת שקרים, דכתיב "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" (תהלים, ק"א, ז)...
(סוטה מב.).
ר' ירמיה בר אבא מלמדנו שמלבד החטא במישור שבין אדם לחברו, המשקר מרחיק את עצמו מה'. ההתרחקות מן השקר והרדיפה אחר האמת נתפסות בעולם החסידות כתכונה הכרחית לצורך ההתקדמות בעבודת השם:
בשם הבעל שם טוב שאמר להנלווים אליו בזה הלשון [קינדער, איהר דארפט מיין ניט נוהר איהר זאלט זיך זייער היטין פון ליגינט, וועט אויס אייך זיין לייט], בניי, אין אתם צריכים יותר רק לשמור עצמכם מאוד מן השקר, ובזה תהיו לאנשים גדולים.
(בעל שם טוב על התורה, פרשת משפטים, אות י"ג).
סיפור דומה מסופר על ר' שמחה בונם מפשיסחא:
"מדבר שקר תרחק" (שמות, כ"ג, ז). פעם אחת, לאחר ראש השנה, כשפטר הרר"ב זצ"ל את העולם אנשי שלומנו לביתם לשלום, אמר לכל אחד ואחד, "אני שואל ממך דבר אחד, שתבטיח לי שתציית לי". ובודאי השיב לו כל אחד שיציית לו. אז אמר לו, "שמבקש ממנו שלא יאמר שקר כי אם אמת". ולכל אחד אמר דברים הללו. עכ"ד.
(קול מבשר, א', פרשת משפטים, י"ז).
בספר "קול מבשר"[2] על פרשת משפטים מובאות כמה התייחסויות נוספות של ר' שמחה בונם לנושא השקר וחומרתו. בין השאר, ר' שמחה בונם מדייק מלשון הפסוק שהתורה לא רק אוסרת את השקר, אלא אף מרחיקה ממנו:
"מדבר שקר תרחק" (שמות, כ"ג, ז). שמעתי בשם הרה"ק רבי שמחה בונם מפשיסחא זצ"ל, שלא מצינו בכל התורה כולה שנעשה הרחקה, רק חכמים הזהירו לעשות הרחקה. אבל בשקר, צוותה התורה בעצמה לעשות הרחקה. מזה נשמע, שדבר שקר הוא עבירה גדולה.
(שם, ט"ז).
בדרך כלל התורה קבעה איסור, וחכמים עשו סייג כדי להרחיק ממנו; מבחינה זו איסור שקר יוצא דופן בכך שהתורה עצמה מרחיקה מהשקר ("תרחק"), ומכך ר' שמחה לומד את חומרת האיסור.
בתורה אחרת מדייק ר' שמחה במילה "מדבר" בפסוק "מדבר שקר תרחק", ומפרש לאורה מדוע התורה הצטרכה להרחיק מהשקר יותר משאר איסורים:
"מדבר שקר תרחק" (שמות, כ"ג, ז). הבה נתבונן ונראה למה אמרה התורה "מדבר שקר תרחק", והרי היה די שתאמר "משקר תרחק"? ברם, בזה בנה אב להורות לנו את מהות השקר, ועד כמה חייבים אנחנו להתרחק ממנו. כי השקר, בנוי תמיד על נקודה זעירה השייכת לאמת. משום שאחרת, הוא לא יתקבל על הדעת. וכמו שכתוב בזהר הקדוש (ג', קסא:), על הכתוב (במדבר, י"ג, כז), "וגם זבת חלב ודבש היא", אומר הזה"ק: מאן דבעי למימר כדיבא, אמר מילה דקשוט בקדמותא, בגין דיהמנו ליה כדיבוי [מי שרוצה לומר כזב, אומר תחילה אמת כדי שיאמינו לשקר שלו]...נמצא, שבכדי להנצל משקר, זקוקים להבנה מיוחדת וסיעתא דשמיא. משום שאם עבירות אחרות הם גלויות לעין, הרי שונה השקר, שהוא מלובש בדרך כלל באמת. ולפיכך אמרה תורה, "תרחק", שהוא לשון של סייג. לפי שסכנתו מרובה, ועלולים חס וחלילה להלכד ברשת היצר בגלל שקר. וזה מה שאמר הרבי ר' בונם ז"ל מפרשיסחא, כי לא מצינו בכל התורה לשון של התרחקות מאיסור פרט לשקר. שהתורה עצמה עשתה סייג, ולא רק שאסרה לומר שקר, אלא ציותה "תרחק". התרחקות יתירה משקר וכל הסובב אותו, ואפילו זה שבמסוה של אמת. וכעת נבין מה שאמרה תורה מדבר שקר תרחק. היינו, לא רק מהשקר עצמו, אלא אפילו מדבר שקר. כלומר, מאותו המעוטף באצטלא של אמת. וזה שתרגם אונקלוס, "מפתגמא דשיקרא הוי רחיק" - הרחקה בעצם, ולא ריחוק של הסתייגות בלבד. אלא שהשקר יהיה לגביו מנוגד למהותו הוא. וזוהי ההוספה [בתרגום אונקלוס] "הוי", שכל עצמותו תהיה רחוקה משקר.
(שם, ט"ו).
 
ב. חומרת השקר בחסידות
הבעש"ט ור' שמחה העמידו את עניין ההתרחקות מהשקר כאחד מהיסודות שעליו בנוי עולם עבודת השם. מדוע?
כיוון אחד עולה מדברים שמובאים בספר "אמרי פנחס" בשם ר' זושא מאניפולי:[3]
בשם ר' זוסיא זצ"ל "מדבר שקר תרחק". פירוש, כשאתה אומר דיבור אחד של שקר, מיד אתה מרחק את עצמך מהשם יתברך.
(אמרי פנחס, שער ו', דרכי עבודת השי"ת, ע"ג) .
ר' זושא מפרש את הפסוק "מדבר שקר תרחק" כך: "על ידי דבר שקר תתרחק מהקב"ה".[4] פירושו של ר' זושא מבוסס, כל הנראה, על מימרת ר' ירמיה בר אבא שהוזכרה בפתח השיעור, וכן על מימרת ר' חנינא:
דאמר רבי חנינא: חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת.
(שבת נה.).
משמעות הקביעה שחותמו של הקב"ה אמת היא שהאמת היא המידה שמאפיינת את הקב"ה, כביכול, יותר מכל, ואם כן ברור שהשקר גורם להרחיק את האדם מהקב"ה.
עד כה עסקנו בשקר במובן של דיבורי שקר. אולם, נראה שהגדרת השקר אצל ר' שמחה בונם רחבה הרבה יותר, ונצטט בהקשר הזה דברים שאמר ר' יצחק מוורקי, תלמידו, בהמשך הסיפור שהוזכר לעיל על הפרידה של ר' שמחה בונם מחסידיו לאחר ראש השנה:
והגם שדברים הללו ["שלא יאמר שקר כי אם אמת"] כל מבין בין יבין, אבל הם דברים עמוקים מאד, על פי דברי תלמידו הרה"ק מורנו הרבי יצחק זצללה"ה מווארקא, שאמר בסעודת פורים לאנשי שלומנו בזה הלשון, "בואו ואלמדכם דרכי החסידות", ונדחקו כולם לשמוע דבריו. ואמר להם, "מי שהולך ומאנה את עצמו בדבר אחד - הוא הולך מהכל". והוא רזין דרזין. וכך כתוב בספר חסידים, שעל ידי זה נעשה אחד בעל תשובה, על ידי זה שאמר לו שישמור פיו משקר, עיין שם.
ר' יצחק מוורקי הבין שמושג השקר שממנו הרחיק ר' שמחה בונם את חסידיו הוא בעיקר השקר שבין האדם לבין עצמו. השקר שמונע את ההתקדמות בעבודת השם הוא ההונאה העצמית - השקר שאדם משקר לעצמו. הדרישה של ר' שמחה בונם להקפיד לדבר אמת נועדה להרגיל את החסידים למידת האמת. מידת האמת באה לידי ביטוי במערכות היחסים שבין האדם לבין החברה, ובמקביל בעולמו הפנימי - בינו לבין עצמו. האמת צריכה להנחות את האדם בכל מהלך חייו בלא שמץ של חנופה ורצון לרצות אחרים, ובלא הונאה ורמייה עצמית.
הדרישה הנוקבת לאמת היא אחד מהסימנים המובהקים של החסידות הפשיסחאית, והיא באה לידי ביטוי בולט מאוד אצל תלמידו של ר' שמחה בונם, ר' מנחם מנדל מקוצק. מידת האמת של ר' מנחם מנדל, הנוקבת עד תהום, והעובדה שהוא לא הסכים להשלים עם שמץ של זיוף, גרמו לו בסוף ימיו לפרוש לחדרו ולהתנתק מעדת החסידים. כך סיכם את דרכו חתנו של ר' מחנם מנדל, האדמו"ר מסוכוצ'וב, בעל ה"אבני נזר"[5]:
ביום שבת קודש היה היארצייט[6] של האדמו"ר מקאצק זצ"ל ואמר האדמו"ר מסאכטשוב זצללה"ה כי בימי היוד הקדוש[7] התחילו להורות הדרך האמת ובקאצק הורו יותר ויותר על השפיטץ[8]. שם אמרו זה הוא שקר, וזה הוא שקר, וביררו שמה יותר הדרך האמת.
(שיח שרפי קודש,[9] רבי מנחם מנדל מקאצק, צ"ג).
יהי רצון שנזכה להתרחק מן השקר, ולהתקרב לאמת.
 
 
*
**********************************************************
*
* * * * * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולנחמיה רענן, תשע"ב
נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי
*******************************************************
בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון
The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
האתר בעברית:          http://www.etzion.org.il/vbm
האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
* * * * * * * * * *
*
**********************************************************
*
 
 
 
 

[1]   שמות, כ"ג, ז.
[2]   ספר ליקוטים מתורותיו של ר' שמחה בונם מפשיסחא.
[3]   תלמידו של המגיד ממזריץ' ואחיו של ר' אלימלך מליז'נסק.
[4]   על פי פשט הפסוק האות מ"ם במילה "מדבר" היא מ"ם היחס, ומשמעות המילה "תרחק" היא ציווי להתרחק: "יש להתרחק מדברי שקר". על פי דרשתו של ר' זושא המ"ם היא מ"ם המקור, ומשמעות המילה "תרחק" היא תוצאה של התרחקות: "על ידי דבר שקר תתרחק מהקב"ה".
[5]   חתנו ותלמידו של ר' מנחם מנדל מקוצק.
[6]   יום השנה לפטירתו, החל בכ"ב שבט.
[7]   "היהודי הקדוש" מפשיסחא, רבי יעקב יצחק רבינוביץ', תלמידו של החוזה מלובלין ורבו של ר' שמחה בונם מפשיסחא.
[8]   שפיץ; כלומר בקוצק עסקו באינטנסיביות במידת האמת.
[9]   ספר ליקוטים של דרשות חסידיות מבית פשיסחא.