מ"ויהי אחרי מות יהושע" עד "בימים ההם אין מלך בישראל"

  • הרב נריה קליין
בית המדרש הוירטואלי

 

עיונים בספר שופטים

מ"ויהי אחרי מות יהושע" עד "בימים ההם אין מלך בישראל"

ספר שופטים נפתח במילים אלו:

ויהי אחרי מות יהושע, וישאלו בני ישראל בה' לאמר: מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו?

הפתיחה מזכירה מאוד את הפתיחה לספר הקודם, ספר יהושע:

ויהי אחרי מות משה עבד ה', ויאמר ה' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר

כפי שספר יהושע נפתח על רקע מות המנהיג הקודם, כך גם ספר שופטים. אך מה רב ההבדל! בעוד שלאחר מות משה ישנו כבר מנהיג חדש שהוכן לתפקיד זה מכבר, הרי שלאחר מות יהושע נוצר חלל בהנהגה. אין לבני ישראל מנהיג, והם נאלצים לפנות לה' בשאלה: מי יעלה לנו אל הכנעני להלחם בו? ובעוד שלאחר מות משה פונה ה' אל יהושע, הרי שלאחר מות יהושע ה' לא פונה אל בני ישראל, והם נאלצים ליזום את יצירת הקשר.

ספר שופטים נפתח, אם כן, בתיאור המצב הבעייתי בשני תחומים: בתחום ההנהגה ובתחום הקשר בין העם ואלוהיו. למעשה, אלה הם הנושאים המרכזיים שבהם יעסוק ספר שופטים. הספר יעקוב מעתה ואילך אחר התפתחות הקשר בין עם ישראל לבין א-להיו – מחד, ואחר מאמצי העם למציאת מנהיג – מאידך. בדרך נפלאה מציין הנביא בבת אחת את שני מוקדי הספר – כבר בפסוק הראשון.

ספר שופטים ילמד אותנו כי שני המוקדים הללו קשורים זה בזה קשר הדוק. רובו של הספר יעסוק ב'גלגל החוזר' המפורסם, ובו ישראל חוטאים, נענשים בשעבוד לעם אחר, זועקים אל ה' והוא מקים להם מושיע, וחוזר חלילה. התרחקות העם מה' ומתורתו מתבטאת בספר שופטים בעיקר בחטא העבודה הזרה, וחזרה אל ה' מובילה את ה' להקים להם שופט – כלומר: מנהיג! מאידך, לאחר שהשופט מושיע את ישראל מאויביהם, הדבר עלול להוביל את ישראל לראות בשופט – ולא בה' – את מקור הישועה...

דוגמה לכך היא סיפור גדעון. 'חששו' של ה' לקראת מלחמתו של גדעון במדין הוא: "פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי", ולפיכך הוא דורש מגדעון לסנן את לוחמיו עד שלבסוף נותר הוא עם שלוש מאות לוחמים בלבד. ולמרות זאת, לאחר הניצחון העם רואה בגדעון את מקור הישועה, ומציע לו למלוך עליהם:

ויאמרו איש ישראל אל גדעון: משל בנו גם אתה, גם בנך, גם בן בנך, כי הושעתנו מיד מדין

גדעון עונה להם כי לא הוא – אלא ה' – הוא המנהיג האמיתי:

ויאמר אליהם גדעון: לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם, ה' ימשל בכם!

שני המוקדים – ההנהגה והקשר בין העם וא-להיו – ילוו את הספר עד סופו. וכשם שהספר פתח בפסוק המכיל בתוכו את שתי בעיות התקופה, כך גם הפסוק האחרון יסיים בהתייחסות לשתיהן:

בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה

בעיית ההנהגה לא נפתרה: אין מלך בישראל. בעיית הקשר עם ה' ושמירת מצוותיו גם היא לא נפתרה: איש הישר בעיניו יעשה.

מה, אם כן, השתנה בין הפסוק הראשון והפסוק האחרון של הספר? לשם כך עלינו ללמוד את הספר כולו...

נריה קליין