מועל אחר מועל

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

מעילה דף יט – מועל אחר מועל

בסוגייתנו, הגמרא עוסקת בדברי הברייתא שהביאה את שני הפסוקים מסוטה ומעבודה זרה כראיה לכך שאין מעילה אלא שינוי; בגמרא מבואר שמכל אחד מהמקורות יש ללמוד משהו על גדרי מעילה. בדין עבודת כוכבים נאמר בגמרא:

"כי אקשה רחמנא לעבודת כוכבים - דעד דאית בה שינוי, גבי הקדש נמי - עד דביקע בקרדום ויפגם ופגום. אקשה רחמנא לתרומה, מה תרומה כי יאכל - פרט למזיק, גבי הקדש נמי - כל דבר אכילה - כי מזיק ליה פטור".

מכך שאדם מחליף את עבודת ה' בעבודה זרה ומוציא עצמו מרשות ה', כביכול, ועובר לרשות עבודה זרה, אנו למדים שגם מי שלא נהנה בעצמו מההקדש ובסך הכל הוציא את ההקדש מרשות הקדש לרשות חולין מועל. הדוגמא לכך היא במקרה שהגזבר נתן לחברו קרדום, על אף שהגזבר עצמו לא נהנה מההקדש, מכל מקום מעל.

המעילה תתבצע רק לאחר שהאדם השתמש בקרדום, כמו שנלמד במסכת בבא מציעא (דף צט עמוד א):

"אמר רב הונא: השואל קרדום מחבירו, בקע בו – קנאו".

לדברי רב הונא אדם אשר השאיל קרדום לחברו לא מקנה אותו לחברו עד שהלה עושה בו שימוש ויכול עוד לחזור בו מההשאלה. אולם אם עשה השואל שימוש בקרדום, למעשה הוא קנה את זכות השימוש בקרדום ולכן המשאיל כבר לא יכול לחזור בו מן ההשאלה ולדרוש הקרדום עד תום השימוש שלשמו הושאל הקרדום. בהקדש הדין זהה - עד שלא השתמש השואל בקרדום שקיבל מהגזבר, למעשה הוא לא זכה בו ולכן אין הגזבר מתחייב במעילה. מצב זה שונה ממקרה בו הגזבר מכר או נתן את הכלי של ההקדש במתנה. במקרה זה ברגע בו בוצעה המשיכה נעשה הקניין והגזבר עובר על מעילה אף ללא שימוש בכלי.

כלומר, בשונה ממכירה או מתנה, בהם הקניין נעשה ברגע המשיכה, בהשאלה הקניין נעשה רק בעת השימוש. בגמרא שם חולקים אמוראים על דעתו של רב הונא ואומרים שאף ללא שימוש נעשה קניין לשואל. לפי דעות אלו במקרה של השאלת קודש המעילה תחול עם ההשאלה ולא עם השימוש בכלי. רבינו פרץ תמה על דברי הגמרא שבסוגייתנו - מדוע הובאו דברי רב הונא ולא הובאו דברי החולקים עליו. יתכן לומר שבהקדש, בשונה מחולין, ההשאלה אינה לזמן מסויים אלא לתמיד; כלומר, כאשר אדם משאיל לחברו חפץ מסויים, לאחר תקופת ההשאלה החפץ חוזר למשאיל. אולם, כאשר אדם מועל בהקדש, אין החפץ חוזר להקדש אלא יוצא לחולין, כפי שאנו למדים במשנה בהמשך:

"אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד".

כלומר, לאחר שמעלו בהקדש, הבא אחריו אינו עובר על מעילה. ייתכן ובמציאות זו בה השאלת ההקדש מוציאה אותו לחולין לעולם, אף האמוראים החולקים על רב הונא יסכימו שקניין השאלה חל רק כאשר השואל עושה שימוש בכלי.

הרב ירון בן צבי