דילוג לתוכן העיקרי

פרק ח | 3 | מטרת חיסול זבח וצלמונע

ד"ר נריה קליין
11.08.2014
 

עיונים בספר שופטים

מטרת חיסול זבח וצלמונע

בפעם שעברה הראינו שהמרדף אחד מדין לעבר הירדן לא היה נצרך, וסיימנו בשאלה: מדוע גדעון ביצע אותו? התשובה ניתנת, לדעתנו, בסוף היחידה, כשגדעון מברר מה אירע עם אחיו בני אמו. דבריו לזבח וצלמונע לא משאירים מקום לספק: "וַיֹּאמַר אַחַי בְּנֵי אִמִּי הֵם; חַי ה', לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם – לֹא הָרַגְתִּי אֶתְכֶם!" (ח', יט). גדעון נשבע – בשם ה' – שאם מלכי מדין לא היו הורגים את אחיו, לא היה הורג אותם! זאת, למרות ששיעבדו את ישראל. המרדף בעבר הירדן המזרחי נועד לפיכך למטרה אחת: לכידת זבח וצלמונע ונקמה בהם על מות אחיו. הדבר מודגש בדברי גדעון לאנשי סוכות: "וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן" (ח', ה). בנוסף, המרדף מסתיים בכך שגדעון לוכד את זבח וצלמונע, אך את כל המחנה רק 'החריד' (ח', יב); מכאן ראייה שהכאת המחנה לא היתה בראש מעייניו. הצטרפותם של 300 הלוחמים למרדף בעוד שכל איש ישראל עזבו את גדעון, משתלבת עם טענתנו בשיעורים קודמים, שהכתוב מזהה אותם עם בני אביעזר, משפחתם של גדעון ואחיו, ועל כן רק הם מצטרפים למסע הנקמה.

 

העובדה שמדובר בנקמה אישית מודגשת גם על ידי המעבר מלשון רבים ללשון יחיד בין שני חלקי המלחמה. בהתקפת הפתע הראשונית, גדעון ואנשיו מתוארים בלשון רבים: "וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת... וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הָרָאשִׁים בַּשּׁוֹפָרוֹת וַיִּשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד שְׂמֹאולָם בַּלַּפִּדִים... וַיִּקְרְאוּ חֶרֶב לַה' וּלְגִדְעוֹן. וַיַּעַמְדוּ אִישׁ תַּחְתָּיו סָבִיב לַמַּחֲנֶה..." (שופטים ז', יט-כא).

 

במרדף האישי גדעון מתואר שוב ושוב בלשון יחיד בלבד, וזאת למרות שהוא רודף יחד עם אותם 300 איש: "וְאָנֹכִי רֹדֵף... וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם... וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם... וַיֹּאמֶר... בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם אֶתֹּץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה. וַיַּעַל גִּדְעוֹן... וַיַּךְ אֶת הַמַּחֲנֶה... וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וַיִּלְכֹּד אֶת שְׁנֵי מַלְכֵי מִדְיָן... וְכָל הַמַּחֲנֶה הֶחֱרִיד. וַיָּשָׁב גִּדְעוֹן..." (שופטים ח', ה-יג)

 

וכך הלאה. לאור כל הנאמר בשיעורים האחרונים, ניתן להסיק שהעלילה מתארת שני שלבים מנוגדים במלחמה: האחד מלחמת הישועה, ובה ה' אקטיבי ובולט; והשני הוא המרדף בעבר הירדן, מרדף לשם נקמה אישית, אשר נתפס כמיותר מבחינה צבאית, ושמראשיתו ה' לא מופיע. שני שלבים מנוגדים: לה' – ולגדעון.

עד עתה ראינו כי גדעון נוהג שלא כשורה בהמשיכו את המרדף; אך הביקורת על מעשיו מומחשת במיוחד בהתנהלותו מול סוכות ופנואל. הענשת אנשי סוכות ופנואל על שהיה עליהם לסייע במלחמתו של גדעון, אינה מוצדקת לאור העובדה שמדובר במסע נקמה פרטי של גדעון על הריגת אחיו. בנוסף, הענשת סוכות ופנואל רצופה בסימבוליקה, המרמזת כי מעשי גדעון מנוגדים למטרת שליחותו המקורית; בכך נעסוק בפעם הבאה.

נריה קליין

 

 

 

 

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)