פסחים | דף לה | מיני דגן
במשנה בסוגייתנו אנו למדים על מיני הדגן שניתן להכין מהם מצה בה ניתן לצאת ידי חובה בפסח:
אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחיטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשבולת שועל
מדברי רש"י (ד"ה מין חיטין) אנו למדים כי הלכה זו עוסקת בצירוף המינים לתרומה; כלומר, במסכת תרומות (פרק ב משנה ד) אנו למדים שאם אדם הפריש תרומה ממין אחד בכדי להוציא מין אחר, אין תרומתו נחשבת לתרומה. למעשה, אנו למדים שהדגן הנקרא חיטה והדגן הנקרא כוסמין נחשבים מבחינה הלכתית למין אחד - מין החיטה ולכן ניתן להפריש מהאחד גם על השני, כך אנו למדים גם בנוגע לשיבולת שועל ושיפון שהם נחשבים לאותו המין של השעורה.
ראשונים רבים (רא"ש בתוספות, רבי מנחם המאירי, רבנו דוד ועוד) חולקים על רש"י, לדבריהם לא מדובר על צירוף המינים לתרומה כי אם על צירוף המינים לחלה; כסיוע לעמדתם הם מביאים את המשנה במסכת תרומות (פרק ב משנה ו), בה מבואר שהגדרת מין לעניין תרומה זהה להגדרתו לעניין כלאים, ומכיוון שבמסכת כלאים אנו למדים ששיפון ושעורים הם כלאים זה בזה - ברור שהם שני מינים וממילא לא ניתן להפריש מהאחד על השני. דין חלה, לעומת זאת, אינו מושווה לדין כלאים כדין תרומה, ועל כן, לדעת ראשונים אלה, ניתן להשתמש בעיסה של כוסמין על מנת להפריש חלה על עיסה של חיטים. השוני בין כלאים לחלה הוא בזה שבחלה ההגדרה היא שכל שהעיסה דומה ניתן לצרף ואילו בכלאים ההגדרה היא על פי צורת גידולם של המינים.
רבי מנחם המאירי והר"ן שוללים את האפשרות לפרש שהמשנה מתייחסת לדין צירוף של כזית לאכילת מצה, הסיבה לכך היא שכל המינים (חמשת מיני דגן) מצטרפים בכדי לצאת ידי חובת מצוות מצה; כך גם לעניין אכילת חמץ, שמי שאוכל כזית מחמשת מיני דגן מתחייב בכרת. הוכחתם של הר"ן והמאירי היא עקיפה אך מבוססת: בהלכות מרור, ידוע שכל הירקות הכשרים למצוות מרור מצטרפים לכזית. הנימוק לדין הצירוף של הירקות במרור, נלמד מההיקש של מרור למצה. ברור, אם כך, שגם בחייבים לומר שבמצוות המצה יהיה ניתן לצאת ידי חובה במספר מינים יחד.
חשוב לציין שמבחינת מהלך הסוגיה, כל הראשונים שראינו עד כה סבורים שהלכה זו הובאה במשנה אגב ההקשר, ואין בה כל חידוש לעניין הלכות חמץ ומצה. ברם, רבי יוסף באב"ד (מנחת חינוך מצווה י) כתב שרק מינים השייכים זה בזה כדוגמת חיטים וכוסמין מצטרפים לכזית מצה, אבל לא חיטים ושעורים; לפי דבריו ניתן להבין בנקל את שייכות הדברים לדיון המרכזי של משנתנו.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)