סנהדרין | דף י | מיתה ומלקות

במשנה (לעיל ב ע"א) נחלקו רבי ישמעאל וחכמים בשאלה כמה דיינים מוסמכים לענוש במלקות: לדעת חכמים די בבית דין של שלושה, ואילו רבי ישמעאל סבור כי רק בית דין של עשרים ושלושה יכול להלקות. הגמרא בסוגייתנו מביאה שני הסברים לשיטת רבי ישמעאל. אביי אומר שרבי ישמעאל למד גזרה שווה: המחויב מלקות נקרא "רשע" (דברים כה, ב), ובמקום אחר (במדבר לה, לא) התורה מכנה "רשע" את המחויב מיתה. רבא, לעומתו, מבאר את שיטת רבי ישמעאל מסברה:

"מלקות במקום מיתה עומדת".

דומה שהזיקה שבין מיתה למלקות יכולה להתבאר בשתי דרכים. אפשר להסביר שההלקאה היא סכנת נפשות. אומנם ההלכה (המובאת בסוגייתנו) היא שיש לאמוד את הנידון ולקבוע כמה מלקות יוכל לסבול, אך בד בבד ההלכה קובעת שאם הלוקה מת מחמת המלקות, אין המלקה חייב גלות, לפי שהיכה ברשות (עיין משנה מכות ב, ב; ג, יד).

דרך שנייה להבנת טיב הקשר שבין מיתה למלקות נוגעת לאופי הענישה – ענישה פיזית ולא ממונית. לפי גישה זו, הפגיעה הגופנית שקולה כנגד מיתה, אף אם לא נשקפת ללוקה סכנת חיים ממשית. אפשר שכך יש לפרש את ההווה אמינא במסכת כתובות (לז ע"ב) שאם אדם עבר עבירה שחייבים עליה מלקות ועבירה שחייבים עליה מיתה, אפשר לקיים בו את שני העונשים, משום שזוהי "מיתה אריכתא".

את הדרך הראשונה הציעו התוספות בסוגייתנו (ד"ה מלקות). הדרך השנייה עשויה להתאים לפירוש רש"י:

"דכיון דעבר על אזהרת בוראו, ראוי הוא למות, ומיתה זו קנס עליו הכתוב, והרי הוא כאחת מן המיתות".

לדעת רש"י, מלקות הן 'בחינת מיתה', ומסתבר שהצד השווה שבשני העונשים הוא אופיים הגופני.

לסיום נזכיר תמיהה שתמהו רבים ממפרשי הרמב"ם על פסקו בעניין זה (סנהדרין טז, א):

"כשם שמצוה להמית את המחוייב מיתה, כך מצות עשה להלקות את המחוייב מלקות, שנאמר 'והפילו השופט והכהו לפניו'. ואף על פי שמלקות בשלשה, במקום מיתה היא עומדת".

כיצד הביא הרמב"ם בתוך פסקו כחכמים את הנימוק "מלקות... במקום מיתה היא עומדת", האמור בסוגייתנו בביאור דעתו של רבי ישמעאל?!

ייתכן שנוכל להסביר את דברי הרמב"ם על פי חקירתנו. רבי ישמעאל מצריך בית דין של עשרים ושלושה מחמת סכנת הנפשות שיש במלקות. חשש זה אינו מתקבל להלכה, ועל כן אין צורך בעשרים ושלושה. אבל הדמיון המהותי בין מלקות למיתה מוסכם על דעת הכול (אלא שנחלקו אם יש בו כדי להצריך בית דין של עשרים ושלושה), כלשונו: "כשם שמצוה להמית כך מצוה להלקות". ועדיין צריך עיון עד כמה מתיישבים הדברים עם מרוצת הסוגיה.