תמיד | דף לב | מי נברא קודם?

מובא בסוגייתנו שאלכסנדר מוקדון שאל את זקני הנגב עשר שאלות; המקום היחידי בש"ס בו זקנים אלו נזכרים הוא בסוגייתנו, אולם לא מפורט אודותיהם דבר. המהר"ל (ספר חידושי אגדות חלק רביעי עמוד קמח – מסכת תמיד) מסביר שהסבה שנקראו זקני הנגב ולא חכמי הנגב היא משום שחוכמתם לא הייתה מהתורה:

"רק שיש הפרש, שלא קראו אותם חכמי נגב רק זקני נגב, כי הפרש גדול יש בין חכמי א"י ובין זקני הנגב, כי חכמי א"י חכמתם מצד כי הש"י נותן חכמה להם מפיו, כי הוא יתן חכמה לחכימין כמו שנתן לשלמה ושאר חכמים, ולכך נקראו חכמים. אבל אלו זקני הנגב חכמתם מפני חולשת החומר שהוא לשם, שאין החומר כ"כ גס ועב, לכך יש שם חכמה יותר מפני חולשת החומר בלבד, וזה שנקראו זקני נגב כי הזקן יש בו חכמה מפני חולשת החומר שבו. ומפני זה חכמתם ביותר בעניינים הטבעיים בלבד, כמו שמבואר ושאר דברים אשר משיג האדם מדעתו. אבל חכמת התורה צריך שתהיה מן הש"י אשר מאציל החכמה על החכמים".

המהר"ל מכוון לדברי הגמרא במסכת בבא בתרא (דף כה עמוד ב), שם נאמר שהרוצה להחכים ידרים – שככול שהאדם מתרחק מן החומריות ביכולתו להרבות יותר בחכמה. אולם, בעל השיטה לרשב"י גורס חכמי הנגב וכן נראה מדברי הרמ"א (תורת העולה חלק א פרק ד), רבי יהונתן איבשיץ (יערות דבש חלק שני דרוש יב) ועוד שזו הייתה גרסתם.

אחת מהשאלות ששאל אלכסנדר הייתה האם השמים נבראו תחילה או הארץ, תשובתם הייתה שהשמים נבראו תחילה:

"אמר להן: שמים נבראו תחלה או הארץ? אמרו: שמים נבראו תחלה, שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ".

אלכסנדר היה תלמידו של אריסטו, לדעתו העולם קדמון ולא נברא. מכך שאלכסנדר הסתפק בתשובה שמקורה הוא בספר בראשית, עולה שרצונו היה לדעת מה נאמר בתורה ולא חיפש אחר תשובה שמקורה בחכמה אחרת. שאלה זו, האם השמים נבראה תחילה או הארץ, נדונה במסכת חגיגה (דף יב עמוד א):

"תנו רבנן: בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ובית הלל אומרים: ארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים, שנאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים".

תשובתם של זקני הנגב היא כדעת בית שמאי, שניהם מביאים ראיה מאותו הפסוק. למסקנה, אומר ריש לקיש שהשמים נבראו תחילה וכשבא להעמיד אותם במקומם, נטה את הארץ תחילה (יש לברר האם ריש לקיש בא ליישב את הסתירה שבפסוקים כדעת בית שמאי או שהוא מציג עמדה שלישית משלו). יחד עם זאת, לדעת המפרש בסוגייתנו (ד"ה שמים נבראו תחילה), השאלה שונה ממה שהצגנו לעיל – לדבריו, השאלה היא האם השמים נבראו תחילה או שהשמים והארץ נבראו ביחד. החתם סופר כותב שהסיבה שהמפרש כתב זאת היא בכדי לא לקשר את שאלתו של אלכסנדר למחלוקת חכמים בנושא מעשה בראשית שהיא חכמה נסתרת.