מי שאין לו קרקע

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים דף ח – מי שאין לו קרקע

בסוגייתנו אנו למדים על הלכה בנוגע לעליה לרגל:

"דאמר רבי אמי: כל אדם שיש לו קרקע - עולה לרגל, ושאין לו קרקע - אין עולה לרגל".

הלכה זו מלמדת שכל מי שיש לו קרקע בארץ ישראל חייב לעלות בשלושת הרגלים לירושלים, מי שאין לו קרקע אינו מחוייב בכך. הסיבה לכך היא שרק מי שנזקק להבטחה בפסוק "וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ" (שמות לד, כד), מצווה בראיה שלוש פעמים בשנה.

יחד עם זאת, רבי מנחם המאירי (בית הבחירה) כותב שכל אדם חייב לעלות לרגל בין שיש לו קרקע בין שאין לו קרקע; נראה שזו גם דעת הרמב"ם שלא מזכיר את מי שאין לו קרקע בתוך אלו הפטורים מעליה לרגל בהלכות חגיגה (פרק ב הלכה א).

יתכן להסביר את דבריהם על פי המשנה במסכת פאה (פרק ג משנה ו):

"רבי אליעזר אומר קרקע בית רובע חייבת בפאה רבי יהושע אומר העושה סאתים ר"ט אומר ששה על ששה טפחים רבי יהודה בן בתירה אומר כדי לקצור ולשנות והלכה כדבריו ר"ע אומר קרקע כל שהוא חייבת בפאה ובבכורים ולכתוב עליו פרוזבול ולקנות עמו נכסים שאין להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה".

במשנה רשימה של דינים שתלויים בבעלות על קרקע. מכך שהמשנה לא מונה את מצוות ראיה ניתן ללמוד שגם מי שאין לו קרקע מחוייב במצווה זו. לעומת זאת, סוגייתנו קובעת שמי שאין לו קרקע אינו מחוייב במצוות ראיה על פי ברייתא שמובאת בירושלמי (פאה פרק שלישי הלכה ז). הרמב"ם העדיף לפסוק על פי המשנה הסותרת את הברייתא, ובכך פסק גם נגד סוגייתנו שגם מי שאין לו קרקע מחוייב במצוות ראיה.

הרב ירון בן צבי