מלכים א, ה-ח - הצלחת שלמה במישור העולמי ובניין בית המקדש

  • הרב יוסף מרקוס

הצלחת שלמה במישור העולמי ובניין בית המקדש

לצד הצלחתו של שלמה בייצוב ממלכת ישראל במישור הפנימי, על משפט הצד והעושר הכלכלי, המתוארת בפרקים ג'-ד', מתארים הפרקים הבאים של הספר את הצלחתו במישור הבינלאומי, ביחסי החוץ ובהפיכת ממלכת ישראל למעצמה כלל עולמית.

 

פרק ה' פותח בתיאור אזור השליטה של שלמה: "ושלמה היה מושל בכל הממלכות, מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגישים מנחה ועובדים את שלמה כל ימי חייו" (ה', א). ברור שהתיאור רומז להגשמת הבטחת ה' לאבות - "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בראשית ט"ו, יח), אולם מהמשך הפרק מתברר ששלמה שלט גם בממלכות שמעבר לנהר פרת, צפונית לארץ ישראל: "כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה בכל מלכי עבר הנהר".

 

על מנת לבטא את עושר ממלכתו ואת גודלה, מתאר הכתוב את הארוחה הגדולה שהיה שלמה עורך בכל יום בביתו. ודאי שאין הכוונה לארוחתו הפרטית של שלמה, והאנשים הרבים שהיו סועדים על שולחן שלמה היו ודאי נציגים של ממלכות ולאומים.

 

מעבר לעובדה שהוא רדה בממלכות שונות, הכתוב מתאר את חכמתו של שלמה, שהיוותה מוקד משיכה לאנשים מכל העולם: "ויבואו מכל העמים לשמוע את חכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו" (ה', יד). נראה שמהתיאור הציורי שלפנינו, של שלמה המלך כמוקד החכמה העולמי, שאבו ישעיהו (פרק ב') ומיכה (פרק ד') בנבואותיהם על התורה שתצא מירושלים לעתיד לבוא.

 

שלמה פונה לחירם מלך צור ומבקש ממנו לעזור בבניית בית המקדש, וכך העצים לבניין הבית באו מארץ הלבנון. באריכות רבה מתוארת העבודה המשותפת של אנשי שלמה ואנשי חירם בהכנת העצים והאבנים לבניין הבית. אין ספק שהסכמתו של חירם לעזור לשלמה בחפץ לב קשורה למעמדו הרם של שלמה, כפי שנתפס בעיני עמי האזור באותה תקופה. אולם נראה שיש גם משמעות רעיונית העומדת מאחרי שיתוף הפעולה הנדיר הזה, בין שלמה לבין חירם: בית המקדש נבנה רק לאחר ששלמה הצליח להשיג שקט, שלווה ושלום ביחסי ישראל והאומות.

 

לאחר שהסתיימה מלאכת בניין המקדש, פונה שלמה לקב"ה בתפילה מפורסמת ומרגשת (פרק ח'), ובה בין השאר הוא מתחנן: "וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך... ובא והתפלל אל הבית הזה, אתה תשמע השמיים..." (ח', מא- מב). ישנה לבית המקדש ולירושלים משמעות אוניברסלית דתית, ומשמעות זו באה לידי ביטוי גם בשותפות עמי האזור בבניין הבית.