מנחות דף קז – הנודר קטן והביא גדול

  • הרב ברוך וינטרוב
נחלקו רבי וחכמים האם הנודר קטן והביא גדול יצא ידי נדרו. לדעת רבי לא יצא, ולדעת חכמים יצא.
שיטת רבי לכאורה הינה פשוטה – מאחר ולא נתקיים הנדר, לא יצא האדם ידי חובתו, אף אם הקרבן עצמו היה מובחר. מהי אם כן סברת חכמים?
נראה כי ניתן להציע שתי אפשרויות בהבנת שיטת חכמים:
א. הנודר קטן ומביא גדול למעשה קיים נדרו, כיוון שבכלל מאתיים מנה. כלומר – אנו רואים את השור הגדול כאילו הוא כולל בתוכו את הקטן.
ב. אדם שנודר קטן מעולם לא התכוון שיביא דווקא קטן, שהרי מה תועלת לאדם בהבאת קרבן קטן בדווקא? על כן יש לומר שרצונו היה לקבוע לעצמו גבול מינימום, שמתחתיו לא יביא. ממילא, אין כאן שום הגבלה כלפי מעלה.
נפקא מינה בין שתי ההבנות יכולה להיות מחלוקת הראשונים לגבי הנודר להביא מין אחד, האם יכול להביא מין אחר, גדול יותר. מדברי הרמב"ם (הלכות מעשה הקרבנות פט"ז הלכות א, ט) משמע כי אף חכמים מודים שיש להקפיד על הבאת המין הנבחר. לעומת זאת, מדברי התוספות אצלנו (ד"ה ורבי) דייק הרש"ש שהנודר מין קטן יכול להביא מין אחר לגמרי, גדול ממנו.
והנה, אם נאמר כי סברת רבנן הינה כאפשרות הראשונה אותה הצענו, שהנודר להביא קטן יכול להביא גדול כיון שבכלל מאתיים מנה, הרי שטענה זו אינה נכונה למינים שונים זה מזה. הפר אינו מכיל בתוכו את הכבש. זוהי אם כן סברת הרמב"ם.
אולם אם נאמר שאנו רואים את הפרטים אותם קובע האדם כרף מינימום בלבד, ולא כזיהוי, הרי שניתן גם להחליף ממין קטן למין גדול יותר, וכשיטת התוספות.