מעט מן האור (1)

  • הרב אלעד גוטמן
בית המדרש הוירטואלי

 

עבודת ה'

שיעור עשרים ושלושה - מעט מן האור (1)

ישנן כמה אפשרויות עקרוניות לעבודה על המידות. אפשרות אחת, והיא המקובלת יותר, דוגלת ב"סור מרע ועשה טוב" (תהלים ל"ד, ט"ו). בדרך זו, לדוגמא, בנה הרמח"ל את מסילת ישרים, כאשר הוא פותח בזהירות ("סור מרע"), ובמקביל אליה הציב את הזריזות ("עשה טוב"). בהתאם לכך, הרמח"ל עוסק לאחר מכן בפרישות ("סור מרע") ובמקביל אליה דן במידת הטהרה ("עשה טוב"). אפשרות נוספת, שבמובן מסוים הפוכה לדרך הראשונה, היא הדרך המיוחסת לבעל שם טוב לפיה "מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך". במילים אחרות, על ידי חיזוק הצדדים החיוביים שלנו ממילא יוכנעו הצדדים השליליים.

ביסוד שיטה זו עומדות כמה הנחות:

א. ישנם עבודות ששואבות כוחות וישנם עבודות שנותנות כוחות. עיסוק בשמחה, בראיית טוב וכדומה הם עבודות שנותנות כח.

ב. עבודות של סור מרע דורשות כוחות התגברות גדולים. כיום, למצער, "ירדה חולשה לעולם" - לא רק שעצם המחשבה על צומות וסגופים רחוקה מאיתנו כרחוק מזרח ממערב (ראו לדוגמא באגרת התשובה לבעל התניא), אלא אפילו עבודות פשוטות יותר כמו תיקון האכילה (דיאטה בלע"ז), שליטה בדבור, שליטה ברגשות שליליים, וכן על זה הדרך, נראות לנו לפעמים כקריעת ים סוף.

עבודות של עשה טוב, מכיוון שהם טעונות באנרגיה חיובית שלא דורשות מלחמה, ובמובן מסוים הם גם דורשות פחות עקביות והתמדה (נקודה שתתבאר בהמשך), נראות כמתאימות יותר לדורות בהם ירדה אותה החולשה לעולם.

ג. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. כפי שכבר פתחנו, הרבה מידות טובות מבטלות בדרך ממילא מדות רעות. כך, אהבת ישראל, אהבת חסד, עין טובה, הרגשת המעלות של כל יהודי, זריזות, שמחה, נדיבות וכדומה מבטלות ממילא את הקנאה, השנאה, הנקימה, הנטירה, תאוות הניצוח, הכעס, הקפדנות, עין הרע, הליצנות, העצלות, העצבות ושאר מידות ותאוות רעות.

ד. גם הצלחה מועטת יכולה לתת הרבה פרות.

בשיעורים הבאים ננסה לבנות את התשתית העקרונית והמעשית לעיצוב הדרך של "מעט מן האור". באופן כללי נחלק את דברנו לשלש חלקים או שלשה שלבים:

1.לראות טוב בהנהגת ד'. במילים אחרות, להצליח להבחין ולומר "איזה טוב ד'", דבר הדורש מהפך גדול בתפיסה. בשיעורים הקודמים הרחבנו את הדבור על חשיבותה של ההבנה הנכונה של יראת ד ואהבת ד', וכעת נתעכב על ההשלכות המעשיות של שנוי התפיסה.

2.לראות טוב בעצמנו.

3.לראות את הטוב שבכל יחיד וצבור (א.שלא לזלזל בחברו ב. שלא להקפיד על חברו).

ר' אלעד גוטמן