מעט מן האור (4)

  • הרב אלעד גוטמן
בית המדרש הוירטואלי

 

עבודת ה'

שיעור עשרים וחמישה - מעט מן האור (3)

בשיעור הקודם כתבנו על כך שכאשר אדם רואה את הטוב שסביבו הוא נמצא בעמדת זינוק שונה לגמרי באשר לעבודת המידות. כמו כן כתבנו ש"כמעט כולנו, ברוב רובו של הזמן, חיים במציאות טובה ונעימה, שמרוב הרגל אנחנו פשוט לא שמים לב אליה", ננסה לפרוט לפרטים את האמירה הזו.

נתחיל דווקא מהמציאות החיצונית. רובינו צרכני חדשות, לרובינו יוצא לשמוע או לקרוא מהדורות חדשות יותר מפעם ביום. כאשר אנו שומעים חדשות אנחנו רוצים לדעת "מה קורה". אבל הבה נעצור ונחשוב: "האם מה שאומרים בחדשות זה באמת מה שקורה?!". נסו להעריך כמה מקרי אלימות קשים (שראויים להגיע אל שולחן המערכת) קרו בבתי הספר בארץ ביום נתון, מאידך כמה פרויקטים של התנדבות כזו אחרת אירעו בדיוק באותו יום. אין לי ספק שמספר הפרויקטים גבוהה בהרבה. בהנחה וצדקתי, נשאלת השאלה מדוע דווקא האירועים האלימים צריכים למשוך את תשומת לבי (בהנחה שאינני קצין הנוער של המקומות הללו)?! מדוע שאלך הביתה עם תחושה קשה שהעולם מידרדר לעבר תהום מוסרית, עם ההרגשה שאבדה התקווה?!

ניתן לבחון גם את ההנחה על השחיתות הפושה במחוזותינו. האם באמת נכון שכולם מושחתים? מנתוני ארגון "C.P.I שקיפות בינ"ל –ישראל" עולה שבשנת 2010:

א. 88% מהציבור בישראל מאמין שהמפלגות הפוליטיות מושחתות.

ב. 76% מהציבור מאמין כי חלה עלייה ברמת השחיתות בישראל בשלוש השנים האחרונות.

ג. 82% מהציבור רואה במאמצי הממשלה להילחם בשחיתות כלא-יעילים. זהו האחוז הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD (ארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, המאגד שלושים מדינות דמוקרטיות בעלות כלכלת שוק חופשי וערכים משותפים).

אין ספק שהנתונים הללו חמורים מאוד, ולכאורה מאששים את ההנחה שלנו לגבי השחיתות. אולם, שאלה נוספת בסקר משכה את תשומת לבי. כאשר נשאלו משתתפי הסקר האם הם בעצמם היו מעורבים במתן שוחד, או האם הם מכירים אדם שהיה מעורב במתן שוחד ב-12 החודשים האחרונים, דיווחו רק 4% בלבד כי זהו המצב אצלם, זאת לעומת ממוצע של 26% בקרב המדינות שנכללו במדד (ובאופן כללי זוהי אחת מהתוצאות הנמוכות בעולם).

עניינו של המדד הזה (כפי שנכתב על ידי עורכיו במפורש) איננו בדיקת מצב השחיתות בפועל, כיוון שזהו נתון שקשה מאד להניח עליו את היד, אלא מטרתם היא מדידת השחיתות הנתפסת על ידי אנשי המדינה. אם כן, עולה שבמדינת ישראל ישנו פער עצום בין תפיסת המציאות לבין המציאות הראלית.

מדוע שניתן לאמצעי התקשורתי לקבוע לנו "מה קורה"?! יש להדגיש, כי עליהם אין לי תלונות - הלא גם הם צריכים להתפרנס ולחתן את ילדיהם – אך אנחנו לא צריכים לסבול מכך.

בעבר שמעתי אמירה נאה בשם הרב צבי יהודה קוק המפרשת את הפסוק "וראה בטוב ירושלים" (תהלים קכ"ח, ה'). הרב צבי יהודה הסביר, שבאמת יש טוב ויש לא-טוב, אבל אנחנו צריכים לקיים בנו "ראה בטוב ירושלים". אפשר אף להוסיף, שכאשר בודקים את הדברים בצורה שקולה באמת, שיעורו של הטוב גדול לאין ערוך.

ר' אלעד גוטמן