מעשר שני ומעשר עני

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי


 

דף יומיומי

ראש השנה דף יב – מעשר שני ומעשר עני

בברייתא המובאת בגמרא (יב ע"ב) נזכר כבדרך אגב המבנה של דיני המעשרות: בשנה הראשונה והשנייה מפרישים מעשר ראשון (ללוי) ומעשר שני (לאכילה בירושלים), ובשנה השלישית מפרישים מעשר ראשון ומעשר עני. בעקבות זאת הביאה הגמרא ברייתא שמסבירה את מקורות הדין:

כי תכלה לעשר וגו' - שנה שאין בה אלא מעשר אחד. הא כיצד? מעשר ראשון ומעשר עני, ומעשר שני יבטל. יכול אף מעשר ראשון נמי יבטל - תלמוד לומר "ובא הלוי" (דברים יד, כט) - כל זמן שבא תן לו, דברי רבי יהודה.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר "ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם" (במדבר יב, כו), הקישו הכתוב לנחלה, מה נחלה אין לה הפסק - אף מעשר ראשון אין לו הפסק.

רבי יהודה ורבי אליעזר בן יעקב נחלקו במקור לכך שמעשר ראשון אינו בטל לעולם. רבי יהודה לומד זאת מן המילים "ובא הלוי" שנאמרו בדיני מעשר עני, ואילו רבי אליעזר בן יעקב לומד זאת מן המילים "נתתי לכם מאתם בנחלתכם" שנאמרו בדיני מעשר ראשון. נראה שמחלוקתם משקפת מחלוקת מהותית בהבנת עניינו של מעשר ראשון: לדעת רבי יהודה הלויים נחשבים כעניים, והמעשר הראשון מהווה סעיף של דיני מעשר עני ומשום כך אין מעשר עני מבטל אותו. ואילו לדעת רבי אליעזר בן יעקב המעשר הראשון נחשב כנחלתם של הלוויים, ומגיע להם בדין, ולכן אין הוא בטל לעולם.

אנו נבקש להתבונן בדין הראשון שנלמד בברייתא, הקובע שמעשר עני מבטל את דין מעשר שני. לשם הבנת דין זה יש להתבונן בפסוקים שבפרשת ראה (דברים יד, כב-כט):

עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ... וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ. וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. ס מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.

קריאה פשוטה של הפסוקים מראה שקיים קשר הדוק בין 'מעשר עני' ל'מעשר שני'. נקודה בולטת בהקשר זה היא המיקום של פרשיית המסורה (האות ס'). במקום לסיים את פרשת מעשר שני במילים "ושמחת אתה וביתך", ולהתחיל את פרשת מעשר עני במילים "והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו", בוחרת המסורה לצרף את הציווי על הלוי לפרשיית מעשר שני. מהי משמעות הדבר? נראה כי הפסוקים מתארים כיצד האדם אוכל בכל שנה את המעשר השני בירושלים, ושמח לפני ה' וכחלק מהותי ממצוות השמחה לפני ה' צריכה להיות דאגה לגר, לעני, ליתום ולאלמנה (כמו במצוות רגלים וכמו בהלכות פורים). כלומר, מצוות מעשר עני איננה דין בדיני מצוות צדקה, אלא דין בהלכות מעשר שני. אחת לשלוש שנים צריך אדם לקחת את המעשר המוקצב לשם שמחה וקרבת אלוקים, ולתת אותו לעניים. בכך הוא יוודא שאכילת המעשר לפני ה' מהווה תהליך אמתי של קרבת אלוקים ולא תהליך חיצוני שבעומקו הוא מעשה אנוכי ואגוצנטרי.

הרב אברהם סתיו