לך לך | מצוות המילה

וירא ה' אל אברם ויאמר אליו: אני א-ל ש-די, התהלך לפני והיה תמים (י"ז, א).

מה פירוש "והיה תמים"? וכי היה באברהם פגם כלשהו שבגללו ציווהו הקדוש ברוך הוא להיות תמים? רש"י מבאר כי הכוונה למום גופני:

'התהלך לפני' - במצוות מילה, ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום.

כיצד זה הופכת מצוות המילה את האדם לתמים? היאך יכולה הסרת חתיכת בשר מאדם לעשותו שלם יותר? תנחומא לפרשת תזריע מספר:

מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזה מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם?
אמר לו: של בשר ודם נאים.
אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ - יכול אדם לעשות כיוצא בהם?
אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם.
אמר לו: למה אתם מולים?
אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשי בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא.
הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלוסקאות [=לחמניות], אמר לו: אלו מעשה הקדוש ברוך הוא ואלו מעשה ידי אדם. אמר לו: אין אלו נאים יותר מן השיבולים?
אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הוולד מהול ממעי אמו?
אמר לו רבי עקיבא: ולמה שוררו [=חבל הטבור] יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו?! ומה שאתה אומר 'למה אינו יוצא מהול', לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצוות לישראל אלא לצרוף אותם בהם. ולכך אמר דוד: 'כל אמרת א-לוה צרופה' (תהילים י"ח, לא).

מאז ומתמיד היו מי שראו בטבע דבר מושלם: הטבע כל כך יפה ומושך - מדוע לשנות אותו? זה גם מה ששאל טורנוסרופוס: הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם ערלה - מה פתאום בא האדם ומל את עצמו? האין הדבר משקף גאווה אנושית - ניסיון לשפר את מעשה בראשית של הקדוש ברוך הוא?

רבי עקיבא השיב לו כי ההפך הוא הנכון: הקדוש ברוך הוא ברא עולם בלתי-מושלם, ואת התפקיד לתקן ולשפר את הטבע הועיד לאדם. היהדות אינה מאמינה שהטבע מושלם, אדרבה "כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה... אפילו אדם צריך תיקון" (בראשית רבה יא, ו, וראה שם כל המדרש, הדן אף הוא בענייננו).

לכל אורך ההיסטוריה האנושית היו בעולם מי שדגלו בגישתו של טורנוסרופוס הרשע, ואף בימינו יש לה ביטויים שונים. כך, למשל, יש הטוענים כי אין לחנך ילדים יתר על המידה אלא 'לתת לילד לבטא את עצמו ולהתפתח באופן טבעי'. היהדות, לעומת זאת, טוענת שילד שיתפתח על ידי הטבע בלבד עלול להתפתח באופן לא-רצוי. לא כל מה שטבעי הוא טוב.

התורה מספרת כי משה רבנו נקבר "מול בית פעור" (דברים ל"ד ו). מה ראתה התורה לספר לנו כי משה רבנו נקבר בקרבת בית עבודה זרה זה? הגמרא בסוטה (דף יד ע"א) מבארת:

ואמר רבי חמא ברבי חנינא: מפני מה נקבר משה אצל בית פעור - כדי לכפר על מעשה פעור.

קבורת משה מול בית פעור באה ללמד כי היהדות מצויה בעימות מתמיד עם עבודת פעור. מה הייתה עבודה זו? המשנה בסנהדרין (פ"ז מ"ו) אומרת: "הפוער עצמו לבעל פעור - זו היא עבודתה", ומבאר רש"י (סנהדרין ס ע"ב ד"ה הפוער עצמו): "הפוער עצמו - מתריז רעי [= עושה את צרכיו] בפניו, וזהו עבודתו וחייב עליו מיתה". מה פשר מעשה דוחה ומאוס זה? כיצד יכול מעשה שכזה להיחשב לעבודת אל כלשהו? מהותה של תפיסת עובדי פעור הייתה האמונה ביופיו של הטבע. בהתרזת רעי בפני אלוהיהם באו עובדי פעור לבטא את אמונתם כי כל דבר טבעי הוא דבר יפה - ואין להתבייש בו. היהדות מאמינה שאין הדבר כך: בטבע יש גם דברים רעים, יש בו גם דברים הצריכים תיקון. לא לחינם נבחרה המילה להיות המצווה הראשונה שנצטווה בה אברהם אבינו. בכך בא הקדוש ברוך לומר לנו כי כדי להיות שלם צריך האדם לתקן ולשנות את עצמו - להסיר את הערלה שבו.